ארגון על קהילתי שכלל את ארבע הארצות של פולין: פולין הגדולה, פולין הקטנה, ווהלין ורוסיה האדומה (לבוב ופודוליה). הוועד פורק סמוך לחלוקה הראשונה של פולין על ידי המעצמות שכבשו אותה: פרוסיה, רוסיה ואוסטריה (1772). פולין חולקה גם ב- 1793 וב-  1795, ואז חדלה להתקיים כמדינה עצמאית. חלוקת פולין הרעה את חיי היהודים בה.

הוועד ייצג את יהודי פולין בפני השלטונות, העביר את המסים וגם עסק בעניינים יהודיים פנימיים. בין השאר, תיקן הוועד תקנות שחייבו את כל הקהילות, כגון תקנות נגד מלשינים ותקנות נגד פושטי רגל שברחו ומצאו מקלט בקהילות אחרות. ועד ארבע ארצות עסק גם בחינוך: הוא דאג להדפסת ספרים ולהקמת ישיבות. בבית הדין של הוועד פסקו בסכסוכים בין הקהילות או במקרים שבהם בית הדין המקומי לא  הצליח לפשר בין הצדדים.