| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ליהדות ארצות האסלאם היתה זיקה הדוקה אל הרציונליזם. עקבות ברורים היו לה כבר במאה התשיעית, ופריחה גדולה היתה לה במאות הי'-הי"ב, הן בבבל, הן בצפון אפריקה ובמיוחד בספרד המוסלמית, והיא מצאה את ביטויה בכל תחומי היצירה והמחקר שיהודים עסקו בהם באותה עת. אומנם, זיקה זו היתה בעיקר נחלתן של שכבות עילית בחברה היהודית, ובעיקר בחוגי החצרנים ואנשי רוח, אך מטבען של שכבות מעין אלה, שהן משפיעות על מעגלים הולכים ומתרחבים של החברה כולה. מי שחונך על ברכי הרציונליזם וסיגל אותו כדרך חיים, יקשה לו לייעץ לעצמו, לחבריו ולידידיו , להימנע מלומר משפט אחד שאין בו מעשה - את השהאדה - ולהציל בזאת את חייו ואת חיי בני משפחתו. אין פלא אפוא שאפילו בדורות מאוחרים יותר, תחת שלטון הנוצרים בספרד, רבו הממירים מבין חוגי החצרנים. אומנם, היו בין חסידי הרציונליזם גם כאלה שהטיפו ליהודים שלא להמיר לנצרות ולמסור את נפשם על קידוש השם, אך אין לראות בזאת קו המאפיין את העילית הרוחנית והחברתית בחברה היהודית בספרד.45 על כל פנים, כאשר דור גולי ספרד בחן בחינה מאוחרת של גורל עדתם, היו בהם כאלה שמנו את הפילוסופיה בין הגורמים לריבוי ההמרות בספרד הנוצרית.46
קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם הערות שוליים: 45. ראה: ספטימוס; ספרסטין ; הקר, קידוש השח; גרוס.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
