בחירות ראשונות במדינת ישראל והאספה המכוננת

רשויות השלטון

מדינת ישראל קמה כמדינה דמוקרטית, שלה שלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת.

על-פי מגילת העצמאות הפכה "מועצת העם" למועצת המדינה הזמנית (רשות מחוקקת) ו"מנהלת העם" לממשלה זמנית (רשות מבצעת). מוסדות אלה הוזכרו במגילת העצמאות. שם גם נקבע כי המוסדות הזמניים יפעלו עד לבחירת מוסדות שלטון קבועים. אך בגלל המלחמה נדחתה הקמת המוסדות הקבועים והם כיהנו במשך זמן רב יותר מהצפוי.

רק בינואר 1949 התקיימו בחירות לאספה מכוננת, שתפקידה היה להסדיר את פעולת מוסדות המדינה. חודש ימים לאחר הבחירות התכנסה האספה המכוננת וחוקקה את חוק המעבר, שלפיו היא הפכה ל"כנסת" – הרשות המחוקקת.

דוד בן-גוריון, שהיה מנהיג מפלגת הרוב, הרכיב את הממשלה, והיא החלה לפעול כרשות מבצעת. ממשלה זו התבססה על קואליציה של מפלגות אחדות.

האספה המכוננת

מגילת העצמאות קבעה כי הבחירות לאספה המכוננת ייערכו לא יאוחר מ-10 באוקטובר 1948, אך בגלל מלחמת העצמאות התקיימו הבחירות רק ב-25 בינואר 1949. מתוך מאה ועשרים (120) המושבים באספה קיבלה מפא"י בבחירות ארבעים ושישה (46) מושבים.

בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949) התכנסה האספה המכוננת לישיבת פתיחה חגיגית בבית הסוכנות היהודית בירושלים. את הישיבה פתח פרפ' חיים וייצמן, שהיה נשיא מועצת המדינה הזמנית.

ב-16 בפברואר קיבלה האספה המכוננת את "חוק המעבר". חוק זה יצר את הבסיס למשטר דמוקרטי במדינת ישראל. החוק קבע כי האספה המכוננת תיקרא "כנסת", וכי היא תתפקד כרשות המחוקקת של מדינת ישראל.

בין פעולותיה הראשונות של הכנסת הייתה בחירתו של חיים וייצמן לנשיא המדינה.

פקודת הבחירות – תש"ט (1948)

פקודת הבחירות, שחוקקה מועצת המדינה הזמנית, באה להבטיח כי הבחירות תבטאנה הליך דמוקרטי.

בפקודה נקבעו הדברים הבאים:

הבחירות תיערכנה בכל שטח שמשפט מדינת ישראל חל עליו. הבחירות תהיינה כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.
הזכות לבחור ניתנת לכל אדם, גבר ואישה, שמלאו לו שמונה-עשרה שנה. הזכות להיבחר ניתנת לכל אדם, גבר ואישה, שמלאו לו עשרים ואחת שנה.
מספר הצירים באספה המכוננת נקבע למאה ועשרים איש.

הרכב האוכלוסיה והבחירות (ינואר 1949)

הבחירות לאספה המכוננת נערכו ב-25 בינואר 1949.
במפקד האוכלוסין שנערך בנובמבר 1948 נספרו 785,786 תושבים.
מתוכם:
יהודים - 716,786 מתוכם היו 506,567 בעלי זכות בחירה.
ערבים - 69,000 (ללא נצרת, עכו, באר שבע, מגדל-גד וסביבותיהן וכפרים בשרון).

החרמת האספה המכוננת (פברואר 1949)

ארה"ב, בריטניה וצרפת החרימו את טכס הפתיחה של האספה המכוננת בשל היותה בירושלים.

‏‏

בריאיון מיוחד עם סופרנו בירושלים מסר ד"ר סימון, ראש הטכס של מדינת ישראל, את שמות המדינות אשר הודיעו על השתתפות נציגיהן בטכס-הפתיחה של האספה המכוננת:
ברית-המועצות – הציר ירשוב ואתו יועץ הצירות וראש המחלקה הקונסולרית.
פולין – הקונסול בת"א ר' לוץ.
צ'כוסלובקיה – הקונסול בת"א ד"ר גרינוולד.
ב"כ יוגוסלביה ואורוגוואי – הקונסול בת"א א' רוזנסקי.
הולנד – הקונסול ד"ר א' נדרברגאט.
שוודיה – הקונסול ל' רבינוביץ.

וייצמן באספה המכוננת (פברואר 1949)

"היום אנו ניצבים על סף תקופה חדשה. יצאנו מפרוזדור המשטר הזמני ואנו נכנסים לטרקלין של המשטר הדמוקרטי המסודר והקבוע.

הכנסת הזאת נבחרה על-ידי כל קהל אזרחי ישראל. רצון העם כולו בא לידי ביטוי חופשי ומלא בבחירות האלו. אנו ניגשים להקים את בנייננו הממלכתי על יסודות הוגנים ואיתנים – יסודות של חופש, שוויון, אחריות הדדית ומשמעת משותפת.

לא עוד יישוב של שבט חלוצים בודד הכפוף לשלטון זר, בחר בכנסת הזאת. היא נבחרה על-ידי עם עצמאי היושב בארצו החופשית...

מה כבדה האחריות המוטלת על הבית הזה. את הדבר שהתחלנו באותו יום לפני תשעה ירחים אנו משלימים הערב: חידוש ממלכת ישראל. אנו משתמשים בדפוסים של חיי מדינה שנתגבשו במסורת העולם הנאור של זמננו, אבל אנו יודעים היטב כי דפוסים אלה אוצרים בקרבם מֵרוּח מורשת ישראל."