אבנרי (אוסטרמן), אורי עתונאי, פעיל פוליטי וח"כ לשעבר. נולד ב-1923 בגרמניה, ועלה ארצה ב-1933. היה חבר באצ"ל בשנים 1942-1938 ופרש מטעמים אידאולוגיים לפני שמנחם בגין נעשה למפקד הארגון. במלחמת העצמאות שירת ביחידת ג'יפים בחזית הדרום, ונפצע קשה. ב-1946 הקים אבנרי את "ארץ-ישראל הצעירה" – קבוצה שטענה שהיישוב החדש בארץ הוא עם עברי חדש. בשנים 1950-1949 כתב מאמרי מערכת בעיתון "הארץ" וב-1950 רכש את השבועון "העולם הזה". בשנים שהיה עורכו, היה "העולם הזה" ידוע בדעותיו האופוזיציוניות המובהקות ובחשיפת פרשיות ציבוריות. בין השאר פרסם פרטים רבים על פרשת לבון, על החפירות הארכיאולוגיות הבלתי-חוקיות של משה דיין, על פרשת ידלין, על החשדות שהולידו את פרשת עופר ועל פרשת יעקב לוינסון בבנק הפועלים. מתחילת שנות ה-50 דגל השבועון בהקמת מדינה פלסטינית בצד מדינת ישראל.

ב-1956 ייסד אבנרי חוג פוליטי בשם "הפעולה השמית", שדגל בהקמת פדראציה ערבית-ישראלית במזה"ת. כעבור תשע שנים הקים מפלגה בשם "העולם הזה - כח חדש", שטען שהייתה "מפלגת הירוקים" הראשונה בעולם. המפלגה זכתה במושב אחד בכנסת ה-6 (1965). בבחירות לכנסת ה-7 (1969) זכתה המפלגה בשני מושבים, אך התפלגה. הפלג של אבנרי, שנקרא "מר"י", השתתף בבחירות לכנסת ה-8 (1973) אך לא עבר את אחוז החסימה. מר"י הייתה אחת הקבוצות הפוליטיות שהשתתפה ברשימת של"י בבחירות לכנסת ה-9 (1977), ואבנרי ייצג אותה בכנסת בשנים 1981-1979. לאחר פילוג במחנה של"י ב-1983 נתן אבנרי יד להקמת מפלגה חדשה, "אלטרנטיבה". כעבור שנה השתתפה זו בהקמת המפלגה המתקדמת לשלום.

ב-1974 יצר אבנרי לראשונה מגע עם נציגים מאש"ף. בסוף 1975 השתתף בהקמת "המועצה הישראלית לשלום ישראלי-פלסטיני". שניים מבני-שיחו של אבנרי מטעם אש"ף – סעיד חמאמי וד"ר עיסאם סרטאווי - נרצחו בידי קיצונים פלסטינים. ביולי 1982, בעיצומו של מבצע שלום-הגליל, נפגש אבנרי עם יאסר ערפאת בביירות, והמשיך להיפגש עמו ועם נציגים בכירים אחרים של אש"ף בשנים הבאות, גם כאשר הדבר נאסר על-פי חוק.