אנטבה, מבצע פעולת חילוץ שערך חיל-האוויר של צה"ל באוגאנדה - מרחק 4,000 ק"מ מישראל ב-4 ביולי 1976 להצלת 98 בני-ערובה יהודים וישראלים, נוסעי מטוס "אייר פראנס" שנחטף בידי מחבלים פלסטיניים וגרמניים ב-27 ביוני. החוטפים הנחיתו את המטוס בבנגאזי שבלוב ומשם הטיסו אותו לאנטבה שבאוגאנדה. באנטבה הפרידו את הנוסעים הלא-יהודים מן היהודים ושחררו אותם. ישראל ניסתה להידבר עם שליט אוגאנדה אידי אמין, ששיתף פעולה עם החוטפים, ובאותו זמן גם עשתה הכנות למבצע צבאי על סמך נתוני מודיעין על המצב בשדה-התעופה אנטבה ותוך תכנון קפדני של הצד הלוגיסטי במבצע. לאחר שקיבלה התכנית את אישור הממשלה, המריאו משרם א-שייח' ארבעה מטוסי תובלה גדולים וטסו היישר לאנטבה. המבצע הוכתר בהצלחה, אך במהלכו נהרגו שלושה ישראלים, וביניהם קצין בסיירת מטכ"ל יונתן (יוני) נתניהו, אחיו של בנימין נתניהו. דורה בלוך, קשישה שנשארה במקום כי הייתה מאושפזת בבית-חולים, נרצחה לאחר מעשה (גופתה הוחזרה לישראל ביוני 1979). בטיסה חזרה לישראל נחתו המטוסים בנאירובי, קניה, לשם תדלוק ומתן טיפול רפואי לפצועים קשה. הרמטכ"ל מרדכי גור הודיע אמנם שהייתה זו נחיתת אונס, אך נראה שהדבר תואם מראש עם מנהיג קניה ג'ומו קניאטה.

הערבים, מדינות אפריקניות רבות והגוש הקומוניסטי הוקיעו את מבצע ההצלה כמעשה פיראטיות, ואילו במערב הוא זכה לתשבחות. בישראל שיפר המבצע המוצלח את הלך-הרוחות בצה"ל. מועצת הביטחון של האו"ם לא הצליחה להגיע לכלל הסכמה על הצעת החלטה בנדון.

מבצע זה עלה בקנה אחד עם מדיניותה המוצהרת של ישראל באותם הימים כי לא תישא ותיתן עם טרוריסטים ולא תיענה לתביעותיהם, ויהיו הסיכונים אשר יהיו.