ברית הבריונים אגודה בעלת צביון פוליטי ימני, שהוקמה ב-1931 ע"י אב"א אחימאיר והמשורר אורי צבי גרינברג, חברי התנועה הרביזיוניסטית, ופעלה בארץ-ישראל עד 1933. האגודה עסקה בעיקר בהפגנות ופעולות סמליות כתקיעה בשופר ליד הכותל והורדת הדגל הנאצי מהכניסה לקונסוליה הגרמנית בירושלים. האגודה, שראתה עצמה כתנועת שחרור מהפכנית, שמה לה למטרה למגר את המשטר הבריטי בארץ, אך גם קראה תיגר על המדיניות המתונה של המוסדות הציוניים הרשמיים, ובעיקר זו של מנהיגי מפלגות הפועלים כמו חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. כאשר נרצח ארלוזורוב ביוני 1933 נעצרו שניים ממקורבי ברית הבריונים - אברהם סטבסקי וצבי רוזנבליט - באשמת ביצוע המעשה, ואחימאיר הואשם בקשר למעשה. כל השלושה שוחררו מחוסר ראיות. ועדת חקירה ממלכתית אשר מונתה ב-1982 לחקור בנושא רצח ארלוזורוב, זיכתה את השלושה מאחריות לרצח. בעקבות רצח ארלוזורוב נפתחה חקירה של השלטונות הבריטים נגד ברית הבריונים כאגודה בלתי חוקית. כמה מחבריה, כולל אחימאיר, נדונו לפרקי מאסר שונים.

יחסו של זאב ז'בוטינסקי לברית הבריונים אשר צמחה מתנועתו, היה אמביוולנטי. מצד אחד העריך את העזתה ורוח ההקרבה של חבריה. מצד שני דחה את עצמאותה היתרה. בעיני תנועת העבודה הייתה האגודה כשמה, חבורה של בריונים ורוצחים לאומנים. גם לאחר טיהור שמם של סטבסקי ורוזנבליט ע"י ועדת החקירה ב-1985, לא שינו ראשי התנועה את דעתם.