| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארגוני עולים על פי ארץ המוצא פעלו בארץ-ישראל לפני שהחלה העלייה החמישית, אולם התאחדות עולי גרמניה, שנוסדה בפברואר 1932, העמידה סטנדרטים חדשים לפעילותו של ארגון מסוג זה בזכות יכולתה הארגונית והמשאבים הכספיים שעמדו לרשותה.115 ההנהלה, שהייתה מודעת לאיום הפוטנציאלי על סמכותה שהציבו מעמדה המיוחד ומשאביה הכלכליים של התאחדות עולי גרמניה,116 השכילה לקיים אתה יחסי שיתוף פעולה, תוך שמירה על מעמדה שלה בכל הקשור לקביעת המדיניות המנחה את הפעילות למען יהודי גרמניה.117 נציגי ההתאחדות נטלו חלק פעיל בישיבות ההנהלה שדנו בעניינים הקשורים ליהודי גרמניה מאז הישיבה הראשונה שיוחדה לנושא זה לאחר עליית היטלר לשלטון, ב- 9 באפריל 1933, והמחלקה הגרמנית של הסוכנות היהודית, שהוקמה בסתיו 1933, קיימה שיתוף פעולה הדוק עם התאחדות עולי גרמניה.118 התאחדות עולי גרמניה הגישה עזרה לעולים ממרכז אירופה בקשת רחבה של נושאים. נציגיה פגשו את העולה בנמל; היא הקימה מחנות אוהלים בתל-אביב ובחיפה ותפעלה אותם; היא סיפקה שירותי ייעוץ בענייני דיור, כלכלה ומשפט (בעיקר לגאליזציה של תיירים, עליית קרובים מגרמניה והוצאת כספים מגרמניה); היא תיווכה בין משכירי דירות וחדרים לבין שוכרים ובין העולים למוסדות; הפעילה לשכת עבודה; סייעה להורים למצוא מוסדות חינוך מתאימים לילדיהם; הקימה חבורות של פועלים במושבות שהתגוררו יחד וניהלו קופה משותפת; נתנה הלוואות לחבריה; הפעילה שירותי עזרה לחולים; והיא עסקה גם בעבודה תרבותית: קורסים ללימוד עברית והרצאות בגרמנית בנושאי ידיעת הארץ ותולדות התנועה הציונית.119 בדומה לארגונים לנדסמנשאפטיים אחרים הפעילה התאחדות עולי גרמניה מתנדבים, אולם היא התייחדה בכך שהעסיקה גם עובדים בשכר. הדבר התאפשר בזכות חידוש אחר שהיא הנהיגה – גביית כספים מחברי הארגון: מס חבר, תשלום בעבור שירותי ייעוץ כלכלי ותיווך במציאת עבודה ומס רכוש בגובה של חצי אחוז עד אחוז.120 באמצע שנות השלושים היו להתאחדות עולי גרמניה 22 סעיפים ובהם כ-5,000 חברים משלמי מס. התאחדות עולי גרמניה נהנתה מיתרון עצום על כל הארגונים הלנדסמנשאפטיים האחרים, וממעמד רב כוח ביחסיה עם הנהלת הסוכנות היהודית. היא פעלה רבות למען חבריה, היו לה הישגים מרשימים והיא פילסה דרך לפעילות דומה גם לגופים אחרים. לעומת זאת, ניסיונה לייצג את יהודי גרמניה כמפלגה הניב הצלחה מוגבלת. בבחירות לעיריית תל-אביב בשנת 1935 נבחר נציג אחד שלה למועצת העירייה.121 שנים אחר כך – בתקופה החורגת מדיוננו – היא ייסדה את המפלגה 'עלייה חדשה'.122 נוסף על ארגון ארץ מוצא חזק עמדו לרשות העולים מגרמניה משאבים כלכליים גדולים למדי למימון קליטתם, והודות להם גם זהו למעורבות של הסוכנות היהודית בקליטתם גם מעבר לשלב הראשוני של תהליכי הרישום והטיפול בנמל והשהות בבית העולים. קרנות השפע והטיפול המועדף עוררו קנאה ביהודי גרמניה מצד חוגים אחרים. בזכות המשאבים הבלעדיים שעמדו לרשות המחלקה הגרמנית היה בכוחה לגוון גם עולים חדשים בודדים (ולא רק מאורגנים) ליישובים ולצורות התיישבות על פי הצורך הלאומי. הצלחה דו מאירה באור נוסף את מגבלות כוחם של המוסדות הציוניים בקליטת העלייה בדרך כלל. היה יחס ישר בין שליטה במשאבים כלכליים לבין היכולת להוציא אל הפועל מדיניות קליטה.
העולים מגרמניה חוללו שינויים רבי השפעה בתהליך הקליטה של עולים גם מארצות אחרות, ובדרך של יצירת תקדימים ומודלים לחיקוי הם השפיעו על כלל החברה היישובית, בעיקר בהגברת המודעות לצורך במערכת שירותי רווחה. תרמו לכך הניסיון שהם הביאו אתם מארץ בעלת מסורת של שירותים ברמה מערבית והכישרון הארגוני שלהם. הגשת עזרה סוציאלית הייתה – על פי חלוקת העבודה המסורתית בין שתי הזרועות של המוסדות הלאומיים – בתחום האחריות של הוועד הלאומי. הסוכנות היהודית הסתפקה בהעברת סכומי כסף לא גדולים למימון הפעילות.123 סכומים גדולים פי כמה הועברו למטרה זו מן המחלקה הגרמנית. למשל, בשנת תרצ"ה העבירה מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית למחלקה לעזרה סוציאלית של הוועד הלאומי 800 לא"י, והמחלקה הגרמנית העבירה 5,000 לא"י124 (מהקצבה מיוחדת שקיבלה מן המועצה למען יהודי גרמניה בלונדון).125 הניסיונות הראשונים להרחיב את מעגל הנהנים מן השירותים הסוציאליים לא עלו יפה. למשל, מחלקת העלייה הציעה שהסעיף 'עזרה סוציאלית' בתקציב שנת תרצ"ו יעמוד על 2,000 לא"י,126 אבל הגזברות כפתה עליה את הסכום של 800 לא"י בלבד,127 וההנהלה קיבלה את עמדת הגזברות.128 הניסיונות לגייס כספים בדרכים אחרות הניבו יבולים דלים. מחלקת העלייה החליטה לגבות מס מיוחד בסך 100 מא"י מכל מגיש בקשה להעלאת קרוב, ולהעביר את הסכום שייגבה למחלקה הסוציאלית.129 ניסיון אחר היה 'המפעל למען העולה' שהקימו התאחדות עולי גרמניה והמחלקה הסוציאלית של הוועד הלאומי במרס 1936, ארגון שמטרתו לגייס כספים מבעלי אמצעים בין עולי מרכז אירופה למימון העזרה הסוציאלית.130 לאחר זמן לא רב פרץ המרד הערבי ('המאורעות'), ההתעניינות הציבורית בעולים התפוגגה והמשאבים הפילנתרופיים הופנו למגבית של עיריית תל-אביב לעזרת הפליטים מיפו ומשכונות הספר.131 המפעל חדל מלהתקיים באוקטובר 1936. השירותים שהנהיגו עולי גרמניה למען עצמם הניחו את היסודות למערכת העזרה הסוציאלית (שירותי הרווחה) ביישוב, וזו התפתחה בהדרגה. תחילה נהנו מן השירותים עולי גרמניה, אחר כך התרחב מעגל הנהנים וכלל גם עולים מארצות אחרות, ולאחר ששכך הגל הגדול של העלייה טיפלה המערכת גם ב'וותיקים'.132 הערות שוליים:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
