ב-29 במרץ 2002 ישראל יצאה למבצע צבאי נרחב בשטחי הגדה המערבית כתגובה לפיגועים הקשים כנגד אזרחיה שבחודש מרץ של אותה שנה הגיעו לרמה בלתי נסבלת. הפיגוע הקשה ביותר היה במלון "פארק" בנתניה שבו נהרגו 30 יהודים וישראלים בליל הסדר. ישראל יצאה למבצע כדי למגר את פעילות הטרור שיצאה

ב-29 במרס 2002 פתחה ישראל במבצע צבאי נרחב בשטחי יהודה ושומרון, שנקרא: חומת מגן. היה זה בתגובה לפיגועים הקשים, שביצעו פלסטינים נגד ישראלים, אשר באותם הימים היו חמורים ברמה בלתי נסבלת. הפיגוע הקשה ביותר היה אז במלון פארק בנתניה בליל הסדר. 30 אנשים, שבאו לחגוג את ליל הסדר, נהרגו, ורבים נפצעו. מטרות המבצע היו לעצור את פעילי הטרור המבוקשים ולמגר את פעילות הטרור.

ב-2 באפריל נכנסו חיילי צה"ל אל העיר בית-לחם (דרומית לירושלים). כ-200 פלסטינים, ובהם 39 מבוקשים, פעילים של ארגוני טרור, נמלטו אל תוך כְּנֵסִייַת הַמוֹלָד. הם היו חמושים באמצעי לחימה רבים: רובים, אקדחים וחומרי נפץ, ולקחו באיומים בנשק את השוהים בכנסייה – אנשי הכמורה ואחרים – כבני ערובה.

כנסיית המולד היא מקום קדוש לנוצרים בכל העולם: לפי האמונה הנוצרית שם נולד ישו. המבוקשים החליטו להתבצר דווקא בכנסייה הזאת, כי הם האמינו שצה"ל לא ייכנס אל האתר הקדוש מחשש לחילולו ולפגיעה ברגשות הנוצרים ברחבי העולם.

חיילי צה"ל צרו על הכנסייה ודרשו מן המבוקשים להיכנע ולשחרר את בני הערובה. עיתונאים ואנשי טלוויזיה מרחבי העולם סיקרו את ההתבצרות בשידור חי. מדינות וארגונים (ארה"ב, האו"ם, הצלב האדום וכן נציגים בכירים מן הוותיקן ומן הכנסייה היוונית-אורתודוקסית) פעלו כדי לתווך בין ישראל לפלסטינים.

כוחות צה"ל הצרים על הכנסייה הפעילו לחץ פסיכולוגי על המתבצרים. אמנם הם הכניסו אל הכנסייה מזון, שתייה ותרופות, אך בכל יום שעבר היו התנאים בכנסייה בלתי נסבלים יותר ויותר.

לאחר 39 ימים של מצור הגיעו הצדדים להסכמה: בני הערובה ישוחררו ללא פגע, והמבוקשים יורשו לצאת בבטחה ויגורשו לעזה ולקפריסין. 26 פלסטינים הועלו על אוטובוסים ושחוררו ברצועת עזה. 13 האחרים, שהיו הבכירים ביותר, נלקחו לשדה התעופה בן-גוריון, הועלו על מטוס בריטי, ונחתו בקפריסין. בקפריסין הם נאלצו לשהות במלון בתנאים מגבילים, עד אשר האיחוד האירופי יחליט מה לעשות בגורלם.

לבסוף, ביום 22 במאי, פוזרו 12 מ-13 השוהים בקפריסין, בין מדינות שונות באירופה, אשר הסכימו לקבלם (איטליה, ספרד, יוון, אירלנד, בלגיה ופורטוגל). למבוקש ה-13, עבדאללה דאוד, אשר ישראל הגדירה: "המבוקש הבכיר ביותר", לא הותר להיכנס לאחת ממדינות אירופה. רק ב-25 בנובמבר של אותה השנה הוא הועבר בטיסה אל מָאוּרִיטַנְיָה שבאפריקה.

בחילופי אש בימי המצור נהרגו 8 חמושים פלסטינים, ואיש כמורה נורה על-ידי הפלסטינים ונהרג. לאחר סיום המצור העידו בני הערובה שהוחזקו בכנסייה, כי הפלסטינים החמושים התייחסו אליהם באלימות רבה ובאיומים, וכי הם בזזו מן הכנסייה תשמישי קדושה יקרי ערך רבים.