סְמירנָה בת המלך תֵיאַס הכעיסה את אַפרוֹדיטָה, וכדי להענישה עוררה האלה בליבה תשוקה מטורפת לאביה. בעזרת האומנת ובחסות החשיכה היא התגנבה בלילות למיטתו, עד שבלילה השנים-עשר גילה המלך שהוא מתעלס עם בתו, שלף בזעם נורא את חרבו ורדף אחריה. כשעמד להשיגה, התפללה סמירנה לאלים שיעלימו אותה מעיניו, והם חסו עליה והפכו אותה לעץ שנקרא סמירנה, כלומר: מוֹר. כעבור תשעה חדשים נבקע העץ, ומתוכו נולד אַדוֹניס. אפרודיטה שהבחינה ביופיו הצפינה אותו בתיבה והפקידה אותו בידיה של פֶּרסֶפוֹנֵה. זו נקשרה אליו במרוצת הזמן, וסירבה להחזירו. במחלוקת בין שתי האלות שימש זֶאוּס כבורר. הוא חילק את השנה לשלוש עונות וקבע שבאחת ישהה אדוניס עם פרספונה בשאול, בשנייה יחיה עם אפרודיטה, ובשלישית יתבודד.
אבל אדוניס דבק באפרודיטה, ובחר לבלות איתה גם בתקופה שבה נגזר עליו להתבודד. אושרו היה קצר. אַרטֶמיס נטרה איבה לאפרודיטה על שגרמה למות חביבהּ היפּוֹליטוֹס, ויום אחד, כשאדוניס יצא לצוד, שילחה בו חזיר-בר שפצע אותו בניביו. אפרודיטה נזעקה למקום ומצאה את אדוניס מוטל גווע בעשב. מטיפות דמו צמח הפרח שנקרא כלנית.

לפריט הקודם
לפריט הבא