יצירה זאת מורכבת משלושה דימויים עיקריים: נעליים (כנראה נעליים צבאיות), דמות כּפוּתה וכד.
ייתכן כי הדמות הכּפוּתה נועדה להזכיר את סיפור עקֵדת יצחק, שהרי משמעות המילה "עקד" היא "קשר". אלא שיצחק המקראי נעקד אך לא הועלה כקורבן בסופו של דבר, ואילו גורלו של יצחק רבין היה אחר. סיפור העקֵדה הוא מוטיב שמופיע בהקשרים שונים באמנות הישראלית, והוא נושא משמעויות אקטואליות שונות, בתקופות שונות ואצל אמנים שונים. אין פלא שגם בהקשר של יצחק רבין, שתואר פעמים כ"קרבן השלום", יש שימוש בסיפור העקדה.
הנעליים נראות כנעליים צבאיות, ואולי יש בכך כדי להעלות דיון על תרבות שבה הכוח הצבאי, הלוחמה והעמידה על המשמר הם אלמנטים מרכזיים, הבאים על חשבון ערכים אחרים. מאידך גיסא, נעליים ריקות יכולות גם לסמל את את היעדרו של מי שנעל אותן, דהיינו, את היעדרו של איש הצבא יצחק רבין, ואולי גם את החשש להיעדרם של ערכים נוספים יחד איתו – התקווה, הערכים הדמוקרטיים, החתירה לשלום.
מוטיב הכד מסמל ערכים שונים מאלה שהנעליים הצבאיות מסמלות: הֲכָלָה, אימהוּת, פוריוּת, חיים - אלה הם המושגים הנקשרים בכד כסמל. מדוע הכד מופיע בתחתית הציור, תחת הנעליים הצבאיות המופיעות בראשו של הציור? כיצד אלמנטים אלה משתלבים עם הצבעוניוּת האפֵלה והדרמטית המאפיינת את הציור? וכיצד הם משתלבים עם הניגוד החזק בין הצבעים – הזוהר של גוני הצהוב והאדום על רקע השחור הכהה והבולעני?