| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ביום רביעי כ"א בחשוון תשנ"ה (26 באוקטובר 1994) נחתם הסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. הטקס התקיים בערבה בנוכחות חוסיין מלך ירדן, יצחק רבין ראש הממשלה* וביל קלינטון נשיא ארצות הברית. בהסכם השלום הדגישו שני הצדדים – מדינת ישראל והממלכה הירדנית – את השאיפה "לשלום צודק, בר קיימא וכולל במזרח התיכון… המבוסס על חירות, שוויון, צדק וכבוד לזכויות אנוש בסיסיות", שלום המבטיח את זכותן וחובתן של שתי המדינות "לחיות בשלום זו עם זו… בתוך גבולות בטוחים ומוכרים", לפתח "יחסים ידידותיים ושיתוף פעולה" ולהבטיח "ביטחון בר קיימא" לשתי המדינות. חוזה השלום בין ירדן לישראל התאפשר בעקבות הסכמים קודמים עם העולם הערבי – הסכם השלום עם מצרים (תשל"ט – 1979), ועידת מדריד (תשנ"ב – 1991), הסכם אוסלו (תשנ"ג – 1993) – והמגמה הכללית של רוב מדינות ערב לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי, ובכלל זה את הבעיה הפלסטינית, באמצעות הסכמים מדיניים. * בחודש חשוון חל יום הזיכרון הממלכתי לראש הממשלה יצחק רבין, שנרצח בידי מתנקש יהודי במוצאי שבת, י"ב בחשוון תשנ"ו. כדאי לקרוא גם על רצח יצחק רבין.
היחסים בין מדינת ישראל לממלכת ירדן היו במשך השנים יחסים של איבה, עוינות ומאבק. אך בניגוד ליחסים עם מדינות ערביות אחרות, כמו מצרים וסוריה, התקיימו במשך רוב הזמן מגעים ישירים בערוצים חשאיים בין ישראל לירדן.
במלחמת העצמאות הייתה ירדן אחת מחמש מדינות עֲרָב שתקפו את ישראל: הלגיון הערבי הירדני תקף את כוחות צה"ל בירושלים ובסביבתה ובאזורים נוספים, וכבש את העיר העתיקה, את אזור לטרון ואת גוש עציון. בשנות המדינה הראשונות (שנות ה- 50 של המאה ה- 20) פעלו חוליות פֶדָאִיִין משטח ירדן נגד ישראל, וצה"ל הגיב בפעולות תגמול צבאיות נגד ירדן. במלחמת ששת הימים (1967) הצטרפה ירדן למצרים ולסוריה בהתקפה על ישראל באזור ירושלים ולאורך הגבול המזרחי. במלחמה זו כבשה ישראל מידי ירדן את ירושלים המזרחית (כולל העיר העתיקה) ואת הגדה המערבית של הירדן (יהודה ושומרון). בשנים 1968 – 1970 היו התקפות ירי משטח ירדן על יישובים בבקעת הירדן ובעמק בית שאן, אך לאחר השתלטות הצבא הירדני על ארגוני הפלסטינים בירדן בספטמבר 1970, פסקו הפעולות הצבאיות נגד ישראל משטח ירדן. ישראל וירדן קיימו מאז מצב של דו-קיום בשלום. במלחמת יום הכיפורים (1973) לא השתתפה ירדן באופן ישיר משטחה, והסתפקה בסיוע צבאי מוגבל לצבא סוריה ברמת הגולן.
המגעים המדיניים הישירים בין ישראל לירדן החלו באמצע שנות ה- 20 של המאה ה- 20, כעשרים שנה לפני קום המדינה. היו אלו מגעים בין הנהגת היישוב היהודי בארץ ובין עבדאללה הראשון מלך ירדן (סבו של המלך חוסיין). המגעים המדיניים התקיימו גם במהלך מלחמת העצמאות ונמשכו אחריה, במסגרת השיחות על הסכמי שביתת הנשק. חלק מערוצי ההידברות היו חשאיים, וחלקם היו גלויים והתקיימו בחסות האו"ם. בשנת 1963 החלו מגעים ישירים סודיים בין המלך חוסיין ובין ראשי ממשלה ושרים בכירים מישראל. מגעים אלה כללו גם ביקורים חשאיים של חוסיין, מלך ירדן, בישראל. לאחר חתימת הסכם אוסלו (1993) בין ישראל לאש"ף, החליט המלך חוסיין להפוך את המגעים הסודיים שניהל עם ישראל למגעים גלויים, ואז נפתחה הדרך להסכם השלום בין ישראל לירדן.
בחודש יולי 1994 – ביוזמת ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית – נפגשו בבית הלבן חוסיין מלך ירדן ויצחק רבין ראש ממשלת ישראל. לאחר שבוע של דיונים הסתיימה הפגישה בחתימה על "הצהרת וושינגטון", שבה הכריזו שני המנהיגים על סיום מצב המלחמה והאיבה בין ישראל לירדן: "לאחר דורות של איבה, דם ודמעות, ובעקבות שנים של כאב ומלחמות, נחושים הוד מעלתו המלך חוסיין וראש הממשלה יצחק רבין לשים קץ לשפיכות הדמים וליגון…". הצהרת וושינגטון שימשה בסיס לניסוח הסכם השלום, שנחתם ארבעה חודשים אחר כך בערבה. הצהרת וושינגטון זכתה לתמיכה נרחבת בישראל ובכנסת: 105 חברי כנסת תמכו בה, ורק 3 חברי כנסת ממפלגת "מולדת" הצביעו נגד ההצהרה. בטקס החתימה על הצהרת וושינגטון, שקדמה להסכם השלום, נאם יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, בקונגרס האמריקני. נאום זה עורר התרגשות רבה בקרב שומעיו בקונגרס וגם בארץ. הנה קטעים מנאומו: "הוד מעלתו המלך חוסיין, הנשיא וויליאם ג' קלינטון אנו חיים באותו חבל ארץ. אותו גשם מפרה את אדמותינו. אותו שרב מייבש את שדותינו. זו אותה תאנה שבצלה אנו חיים, וזו אותה הגפן שאת פריה אנו אוכלים. אנו שותים מאותה באר… רק 70 דקות של נסיעה מפרידות בין ירושלים לעמאן. 70 דקות ו- 46 שנים. וכשם שהיינו אויבים גדולים, כך אנו יכולים להיות שכנים טובים… אדוני המלך, שנינו ראינו הרבה בחיינו. ראינו בחיינו יותר מדי סבל. מה תוריש לילדיך? מה אשאיר אני אחרי לנכדי? אין לי נכסים, יש לי רק חלומות: להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפויס יותר, עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי. מדינת ישראל מודה לך על היענותך לידינו המושטות לשלום, על תבונתך המדינית, על אומץ לבך, על התקווה החדשה שנטעת היום בלבותינו, בלב נתיניך הירדנים, בלבם של רודפי השלום. אני יודע כי גם מלוא הערכתה של אמריקה הגדולה נתונה לך, זו אמריקה המסייעת לאמיצים העושים שלום של אמיצים… מחר אני חוזר לירושלים, בירת מדינת ישראל ולבו של העם היהודי. בצדי הדרך העולה לירושלים מונחים שלדי מתכת מפוחמים, קרים ואילמים. אלה הם שרידי שיירות הרכב, המזון והתרופות, שעלו לירושלים הנצורה במלחמה לפני 46 שנים. בעבור רבים מאזרחי ישראל זהו סיפור גבורה וחלק מאגדה. בעבורי ובעבור רעי הלוחמים, כל פיסת ברזל קרה בדרך לירושלים היא זיכרון מר. אני זוכר כאילו היה זה היום, את האנשים הצעירים שהיו בשלדי המתכות האלה… אני זוכר אותם. הייתי מפקדם במלחמה. בעבורם הטקס הזה איחר את המועד. נותרו הבנים, נותרו החברים, נותרו הנכדים. ואני, מספר אישי 30743, רב אלוף במילואים יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל וחייל בצבא השלום, אני ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל מותם, אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים: אנו יוצאים היום למלחמה שאין בה הרוגים ופצועים ולא דם ולא סבל. וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על השלום. ומחר, בדרך העולה לירושלים, אלפי פרחים יעטפו באהבה את חלקי המשוריינים החלודים, אלה שלא הגיעו אל העיר. מחר, אלפי פרחים יחייכו שלום אלינו משלדי המתכת… אלוהים, ברך את השלום."
הסכם השלום בין מדינת ישראל לממלכת ירדן הקיף נושאים רבים ומגוונים ביחסים שבין שתי המדינות. חשוב לציין, כי בניגוד להסכם השלום עם מצרים ולהסכמים עם אש"ף – הסכם השלום עם ירדן לא היה כרוך בהחזרת שטחים, מלבד תיקוני גבול קלים בערבה. הגבול בין שתי המדינות נקבע על-פי קווי הגבול מתקופת המנדט, ובהתחשב בתנאי השטח הגיאוגרפיים. נושא מרכזי אחר בהסכם נוגע לסוגיית המים: מצוקת המים משותפת לשתי המדינות, ואף חמורה יותר בירדן. בהסכם השלום החליטו המדינות על חלוקה של מי הירדן, הירמוך ומאגרי התהום בערבה, וישראל הסכימה להקצות כמות שנתית של מים לירדן. הציבור בישראל קיבל באהדה רבה את הסכם השלום בין ישראל לירדן, גם בזכות העובדה שהסכם זה לא היה כרוך בוויתור על שטחים. אישיותו המיוחדת של המלך חוסיין וההתנהלות הרגועה והלבבית של המגעים בין המדינות הגבירה את התמיכה בהסכם זה. בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתמו בשנים 1996-1995 עוד 16 הסכמים מפורטים. הסכמים אלה עסקו, ברובם, בנושאים הקשורים לשיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
