הבחירות לכנסת ה-11, שנערכו ב-23 ביולי, הביאו לשוויון בין שני הגושים הפוליטיים הגדולים: הליכוד והמערך. סוכם על ממשלת אחדות לאומית, כאשר תפקיד ראש הממשלה יהיה ברוטציה - בשנתיים הראשונות יכהן שמעון פרס כראש ממשלה ולאחר מכן יצחק שמיר. כל שאר השרים כיהנו ארבע שנים. האינפלציה דהרה ל-400 אחוזים, מחירי המוצרים עלו מדי שבוע, מלחמת לבנון כבר גבתה 600 חללים, פעילות המחבלים נמשכה.

ארועים נוספים בשנה זו:
* ב-12 באפריל נחטף אוטובוס אגד עם 25 נוסעים בקו 300 בדרכו מתל-אביב לאשקלון על-ידי ארבעה מחבלים, שאילצו את הנהג לנסוע לעבר רצועת עזה. פרשת האוטובוס הסעירה את המדינה בעיקר בשל תוצאותיה. כוחות צה"ל חילצו את הנוסעים בהסתערות מתוכננת. במהלך החילוץ נהרגה חיילת, ואילו שני מחבלים נותרו בחיים. למחרת פורסם כי המחבלים נהרגו במהלך פעולת החילוץ. אולם צלמי העיתונות הוכיחו כי שני המחבלים נותרו בחיים לאחר הפעולה, והועלתה הסברה כי הם הוכו והומתו על-ידי כוחות החילוץ. עובדה זו גרמה לסערה ציבורית, שבסופה הוקמה ועדת חקירה, וזו הטילה את האשמה על תא"ל יצחק מרדכי. במשפט שנערך זוכה יצחק מרדכי, והסתבר כי אנשי שב"כ היטו וסילפו את החקירה. בעקבות הפרשה פרש ראש השב"כ אברהם שלום, וחנינה הוענקה לאנשי השב"כ האחרים מבלי להעמידם למשפט.
* בישראל נחשף ארגון המחתרת היהודית - חבורת צעירים יהודיים תושבי ההתנחלויות ביהודה, שומרון ורמת הגולן, שעסקה בהטמנת מטעני חבלה באוטובוסים ערביים ובפיגועים, כמו התנקשות בראשי הערים הערביים בגדה וניסיונות פיגוע בהר הבית. 27 חברי המחתרת נעצרו ונדונו לעונשי מאסר כבדים. ראשי המחתרת היו יהודה עציון ומנחם לבני שהיה מג"ד בהנדסה קרבית. מרבית חברי המחתרת זכו בסופו של דבר לחנינה על-ידי הנשיא חיים הרצוג.