איך מדדו הקדמונים את המשקל, הזמן הנפח והאורך?


 

מסע אל העבר

התרגשות רבה ליוותה את המעבר מהאלף השני לאלף השלישי. רבים צפו קדימה וניסו לדמות את אורחות החיים באלף השלישי על רקע התפתחות הידע המדעי. אין ספק שהצורך למדוד ולשקול מחבר בין העבר, ההווה והעתיד. הולדת המילניום החדש שימשה השראה לתערוכה "מדידה ושקילה בימי קדם". תערוכה זו מוצגת עתה במוזיאון "הכט" שבאוניברסיטת חיפה.



 

מדידת הזמן

חלוקת הזמן ליחידות קצובות היא קדומה ביותר ונולדה מתוך התבוננות בתופעות טבע מחזוריות: זריחה ושקיעת, מולד הלבנה, לבלוב, הבשלת פירות, שינויי מזג אוויר וחילופי העונות.
חלוקת הזמן היא גם תולדה של צורכי האדם, עיסוקיו ותרבותו. אך טבעי הוא, שבעמים שונים צצו שעוני שמש וצמחו לוחות שנה המבוססים על אותם מחזורים ותואמים את התרבויות השונות. נקודת המוצא (שנת האפס) נקבעה בהתאם למסורות ואירועים משמעותיים בתולדות העמים שגיבשו אותם. נקודת האפס יכלה לציין לדוגמה, עלייה לשלטון של מלך או קבלת עצמאות. בתערוכה מוצגות כתובות המציינות לוחות שנה ומנייני שנים.



 

מדידת אורך

אברי גופו של האדם שימשו כאמצעים הקדומים ביותר למדידת אורך. חלקם מוכרים גם כיום: רגל, אמה ואצבע. מידות אחרות התבססו על צעדים. מיל רומי היה שווה לאלף צעדים כפולים (1.5 ק"מ). מדידת שטח שדה, למשל, התבססה על מספר ימי העבודה הדרושים לשני שוורים לחרוש אותו. מדידת אורך נעשתה בעזרת סרגלים או מוטות עץ או מתכת וכן שמשו למדידה גם חבלים.



 

מדידת נפח

מדידת הכמות השכיחה ביותר בימי קדם היתה מדידת נפח. השקילה, לעומת זאת, יוחדה לשקילתן של מתכות, בדרך כלל כסף וזהב, אשר שימשו אמצעי תשלום. כמו כן שקלו מוצרים יקרים כמו תבלינים, בשמים או תרופות. יחידות מדידת נפח נוזלים היו שונות מאלה של המוצקים.
היחידות הנזכרות במקרא היו מבוססות על שילוב בין התקנים המצרי והבבלי, ואילו הנזכרות בתלמוד כבר מעידות על שלב שבו התמזגו השיטות שהיו נהוגות בעולם היווני-רומי עם שיטות המדידה הקדומות.
לפי התלמוד, היו לפחות שלוש מערכות תקנים שונות למדידת נפח: 'מדברית', 'ירושלמית' ו'ציפורית'. ההבדלים ביניהם הגיעו עד 30% ולכן קשה לקבוע את ערכן המוחלט של מידות הנפח הנזכרות. כמה מהן מוצגות בתערוכה.



 

שקילה

כשהחל המסחר להתפתח ואנשים קנו, מכרו, או החליפו זה עם זה סחורות ומוצרים שונים, עלה הצורך באמצעי שקילה לשם קביעת הכמויות הנסחרות. קשה לקבל תמונה מלאה של מערכות השקילה בימי קדם והנושא עדיין במחקר. הקושי נובע ממספר גורמים:
היעדר סימון על משקולות רבות המעיד על ערכן.
שינוי בערכן של משקולות בעלות אותו שם ממקום למקום ומתקופה לתקופה.
שימוש בתקנים שונים של אותה יחידה באותו מקום באותו זמן.
הימצאות תקנים זהים של משקולות במקומות מרוחקים זה מזה, מעידה על קשרי מסחר בין העמים. דוגמאות רבות של משקולות מוצגות בתערוכה. ביניהן משקולות אבן, מתכת וזכוכית בעלות צורות שונות, המתייחסות למערכות שקילה שונות. כן מוצגים טיפוסים שונים של מאזניים: מאזני כפות, מאזני מנוף רומיים (מאזני פלס) ומאזני כיס שנועדו לשקילת מטבעות.



 

שוק של פעם

בימי קדם פיקחו על השווקים מפקחים שמונו על ידי השלטון, אשר דאגו לתקינות והגינות המסחר. ממצאים ששימשו אותם בעבודתם מוצגים בתערוכה: שולחן אבן מרהיב למדידת נפחים ומשקולות הנושאות כתובות עם שם ותואר המפקחים וציון יחידת השקילה שאותה מייצגת המשקולת. משקולות תקניות אלה היו מקובלות בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
במרכז חלל התערוכה שוחזר שוק קדום. המבקרים רשאים לשקול בו ולמדוד כאוות נפשם. התערוכה ושוק קדום זה מאפשרים ללמוד על המעבר לשיטה המטרית בארץ ישראל.





עפרה רימון - מנהלת ואוצרת מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה.
אוצרת התערוכה 'מדידה ושקילה בימי קדם' (פתוח עד דצמבר 2001)