| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ב- 29 בנובמבר 1947 התקבלה החלטה באו"מ אודות המצב בארץ ישראל. ההחלטה קבעה שבארץ ישראל תוקמנה שתי מדינות : מדינה יהודית ומדינה ערבית, שירושלים תהיה עיר בשלטון בינלאומי ושהשלטון הבריטי בארץ יסתיים. שלושים שנה לאחר הצהרת בלפור, בה התחייבה בריטניה לסייע בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל קיבלה עצרת האומות המאוחדות, ברוב יחסי של שני שלישים, החלטה רבת משמעות בתולדותיו של העם היהודי- תקום מדינה יהודית בארץ ישראל, תוך קביעת לוחות זמנים לביצוע. החלטה זו נתקבלה ברוב של 33 מדינות [ביניהן שתי המעצמות הגדולות ארה"ב וברה"מ, רוב ארצות אמריקה הלטינית, מדינות מזרח אירופה להוציא יגוסלביה ותמיכת מדינות נוספות במערב אירופה.] 13 מדינות התנגדו להחלטה [מדינות ערביות ומוסלמיות, יוון וקובה] ובהימנעותן של 10 מדינות [ביניהן בריטניה], תאילנד נעדרה מההצבעה. ההצעה לחלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות יהודית וערבית הייתה תוצאת וועדת "אונסקו"פ" United Nations Special Committee on Palestein, וועדה מיוחדת שמינתה עצרת האו"מ במאי 1947 כדי לבדוק את המצב בארץ ישראל, שהייתה תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהציע פתרונות אפשריים. הוועדה הייתה מורכבת מנציגי 11 מדינות חברות באו"מ וביניהן : הודו, איראן, אורוגוואי, גואטמאלה, קנדה, פארגוואי ואוסטרליה.
א. סיום המנדט, חלוקה ועצמאות
ב. שלבי ההכנה לקראת העצמאות
"מוסא אל עלמי, ראש מחלקת ההסברה של הליגה הערבית, טען שההחלטה "פתרון פרו-ציוני כמעט במאה אחוז" ... ההצעה שתאפשר המשך עלייה יהודית גם היא הצעה שהערבים לעולם לא יסכימו לה... הערבים יתנגדו בכל האמצעים העומדים לרשותם להמלצות הוועדה המיוחדת והנסיון לכפות את תכנית החלוקה יוביל למלחמה במזרח התיכון" הוועד הערבי העליון תיאר את הדין וחשבון של הוועדה המיוחדת "כמגוחך, לא מעשי ולא צודק" והאשים את הוועדה במגמה פרו-ציונית. הערבים יתנגדו בכוח לכל ניסיון לבצע את המלצת הוועדה" אליהו אילת, המאבק על המדינה: וושינגטון 1948-1945, תש"מ-תשמ"ג הערבים ניסו למנוע את העלאת ההצעה להצבעה, היו ניסיונות לפייס אותם באמצעות שינוי נוסח ההצעה ולהוציא את שטח הנגב מהשטח המיועד למדינה היהודית ולהעבירו לשטח המדינה הערבית. משרד החוץ האמריקני נטה לקבל את השינוי המוצע ורק התערבות ולחץ של ראשי התנועה הציונית אצל הנשיא האמריקני טרומן והבהרת נחיצותו של הנגב למדינה היהודית הצליחו לשכנע אותו להנחות את נציגיו לתמוך בהשארת הנגב בשטחה של המדינה היהודית. כשלא הצליחו בכך ניסו לדחות את מועד ההצבעה אולם יו"ר העצרת ונציגי ארה"ב וברה"מ תבעו לקיים את ההצבעה. הוועד הערבי העליון בארץ ישראל הכריז על שלושה ימי שביתה לאות מחאה. למחרת ההחלטה החלה למעשה מלחמת העצמאות כשאוטובוס "אגד" הותקף ליד פתח תיקווה ושישה מנוסעיו נהרגו, התקפות דומות על התחבורה היהודית החלו למעשה בכל הדרכים בארץ ישראל. לאחר שהתקבלה החלטת החלוקה התקיימה וועידת קהיר [בדצמבר 1947] ובה החליטו ראשי מדינות ערב מספר החלטות סודיות: 1. לעשות להכשלת תכנית החלוקה, למנוע הקמת מדינה יהודית בפלשתינה ולשמור כי ארץ זו תהיה ערבית, עצמאית ומאוחדת. גבאי משה (עורך), פלסטינים על פלסטין 1948-1880: תעודות ועדויות, תשמ"ח-1988.
הוועד הלאומי היהודי קיבל את ההחלטה בשמחה והדגיש את הרוב בה זכתה ההחלטה ואת תמיכתן של שתי המעצמות הגדולות. ברחוב היהודי התקבלה ההחלטה בשמחה, הציבור עקב אחר ההצבעה באמצעות מקלטי הרדיו, וכשהסתיימה יצאו אנשים רבים לרחובות ופתחו בריקודי שמחה סוערים. " באותו ערב רקדו ההמונים ברחובות" אמר הזקן, "אני לא יכולתי לרקוד, ידעתי שאנו ניצבים בפני מלחמה ושנאבד בה את מיטב בחורינו" בר זהר מיכאל, בן גוריון: ביוגרפיה, 1986. "השמחה הרבה בישוב, בארץ ובתפוצות על ההישג שהושג בעצרת הייתה מהולה גם באכזבה, שהרי מטרת הציונות לא הייתה ארץ ישראל מחולקת. מכל מקום מנהיגים ציוניים שונים הדגישו כי החלטת העצרת הייתה בבחינת המכסימום שניתן היה להשיג בסתיו של 1947, ואפילו במסגרת זו ניתנה הזדמנות גדולה לקיבוץ גלויות ולפינוי הפליטים ממחנות העקורים באירופה והעלאתם לארץ." צ' גנין, המאבק המדיני ערב הקמת המדינה
בריטניה לא ציפתה שההחלטה באו"מ תקבל את הרוב הדרוש והמנדט יסתיים. הבריטים שנערכו כעת לפנות את הארץ מהכוח הצבאי הגדול שלה התמקדו בשמירה על צירי הפינוי, משרדי הממשל הבריטי ועל נמלי התעופה בלוד ונמל חיפה, ובשאר התחומים הניחו לשני הצדדים היריבים להילחם ביניהם. יש הטוענים כי זה היה צעד מכוון מתוך רצון שאי הסדר ומצב המלחמה בארץ יגרום לכך שהאו"מ יחזור בו מתכנית החלוקה ובריטניה תתבקש להאריך את המנדט בארץ ישראל. לאור זאת הבריטים לא שיתפו פעולה עם וועדת החמישה (וועדת הביצוע שמינה האו"מ) בטענה שהם עדיין אחראים למצב בארץ וכמו כן המשיכו בסירובם לאפשר עלייה חופשית של יהודים לארץ. בתחום הצבאי הפריעו ליישוב היהודי להתארגן לשם התגוננות ולא הפריעו או מנעו מהערבים לתקוף שיירות ואף יישובים יהודיים. בתחום הכלכלי הוציאו הבריטים את ארץ ישראל מגוש הסטרלינג, הוקפאו כספים של הסוכנות היהודית שהיו מופקדים בבנקים בבריטניה ולא ניתן היה לרכוש בהם ציוד צבאי שהיה נחוץ לצורכי המלחמה בארץ. למפת המדינות החברות בליגה הערבית מידע נוסף: למפת תוכנית החלוקה : 29.11.1947
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
