ועידה שהתכנסה ביוזמתו של פינסקר בשנת 1884 בעיר קטוביץ שעל גבול רוסיה גרמניה והייתה לוועידת היסוד של תנועת "חיבת ציון". ועידת קטוביץ ליכדה את כל האגודות החשאיות של "חובבי ציון" לתנועה גלויה, וחשיבותה רבה בהיותה כינוס פומבי כלל-ארצי ראשון של אגודות ציוניות.

הכינוס הניח את היסוד לתחילתה של פעילות לאומית מאורגנת. רוב המתכנסים בוועידה היו נציגי אגודות "חיבת ציון" מרוסיה, ומיעוטם מארצות מרכז אירופה ומערבה. דיוני הוועידה התנהלו באווירה חגיגית מתוך תחושה היסטורית של פתיחת תקופה חדשה בחי העם היהודי. בוועידה הוחלט על שליחת משלחת לארץ ישראל לבחינת ההישגים והקשיים של המתיישבים הראשונים שכבר עלו לארץ ישראל. כמו כן הוחלט לשלוח משלחת אל הסולטן הטורקי ולהשתדל אצלו שיעניק רשיון ליהודים להתיישב בארץ. הניסיון לבצע את החלטות הוועידה נתקל בקשיים מצד השלטון העות'מאני שלא התיר רכישת קרקעות והתיישבות בארץ, וגם בשל קשיים כספיים.