כינוי לעליית יהודי תימן לארץ ישראל בשנת תרמ"ב (1882).
העולים העניקו לשנת עלייתם הסבר בהסתמכם על הפסוק "אמרתי אֶעֱלֶה בתמר" (שיר השירים ז, 9). על פי פרשנותם, "בתמר" משמעו – [שנת] תרמ"ב, בשינוי סדר האותיות. עולי תימן הגיעו ברובם לירושלים, אולם סבלו בה מחסור ועוני רב. לעומת אנשי היישוב הישן בירושלים שהתנכרו להם וחשדו ביהדותם, נחלצו לעזרתם היהודים הספרדים בירושלים ונוצרים מן המושבה האמריקנית בירושלים, שסייעו להם בדיור ובמזון. בסיוע חברת "עזרת נידחים", שהוקמה ביוזמתו של דב פרומקין, נבנו לעולים בתים בכפר סילואן ובשכונות משכנות ישראל ונחלת צבי. חלק מהעולים השתקע ביפו וגם שם נבנו להם בתים.
