הצעה שהציע ג'וזף צֶ'מבֶּרליין, שר המושבות הבריטי להרצל בשנת 1903. לפי ההצעה תמסור ממשלת בריטניה בחכירה לציונים שטח במזרח אפריקה (כיום נמצא בקניה), שבו יוכלו היהודים להקים מושבה יהודית ולנהל שלטון עצמי.

מצבם הקשה של יהודי רוסיה השפיע על הרצל, והוא נטה לקבל את ההצעה, אף שהייתה מנוגדת לתוכנית באזל. הרצל העלה את תוכנית אוגנדה לדיון בקונגרס הציוני השישי שהתכנס ב-1903, והדגיש שקבלת תוכנית אוגנדה היא פעולה לשעת חירום אשר מיועדת להציל יהודים מאובדן, וכי אוגנדה תשמש מקלט זמני לעם היהודי עד שיהיה אפשר להעביר אותו לארץ ישראל.
הדיון בשאלה זו בקונגרס לוּוה בסערת רגשות עזה, והיו שראו בהצעה בגידה בציונות. כדי למנוע פילוג הוחלט לא להצביע בעד תוכנית אוגנדה או נגדה, אלא להצביע על שליחת משלחת חֵקֶר לאפריקה המזרחית כדי לחקור את תנאי החיים במקום. בהצעה תמכו 295 צירים והתנגדו לה 178 צירים. הקונגרס הסתיים באווירת פילוג.

קראו עוד בנושא:
הרצל והתנועה הציונית : מבאזל לאוגנדה
אוגנדה בראשון-לציון
תכנית אוגנדה בלקסיקון לתרבות ישראל