בינואר 1948 החמיר המצב ביישובי גוש עציון, והוחלט לשלוח אליהם שיירת אספקה.

במארס יצאה השיירה והגיעה בשלום ליעדה. על אף שנודע כי הערבים מרכזים כוח גדול ליד בית-לחם, הוחלט ששיירת המשוריינים תחזור עוד באותו היום.
בדרך חזרה נלכדו חלק מאנשי השיירה, והאחרים חזרו לגוש. הלכודים התבצרו ליד הכפר נבי דניאל. מפקד השיירה, שנלכד עם רכז "פורץ המחסומים", פוצץ אותו על עצמו ועל חבריו הפצועים. שאר הלוחמים קיבלו בלילה נשק, שהוצנח על-ידי שני מטוסים. למחרת הם חולצו בסיוע הבריטים. בפעולה זו נפלו 14 לוחמים ונפצעו 40.