הזמנה לטכס הכרזת המדינה

מעמד הכרזת המדינה (מאי 1948)

בשעה 16.00 ב-ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, נתכנסה הישיבה הרביעית של מועצת העם באולם המוזיאון בתל-אביב (כיום המוזיאון על שם מאיר דיזנגוף). בישיבה זו נכחו חברי מועצת העם, נציגי הסוכנות היהודית, ראשי מוסדות התנועה הציונית, נציגי הספרות, האמנות והעיתונות, הרבנים הראשיים, חברי המועצה של עיריית תל-אביב ומפקדים בכירים.
לא נכחו בטקס הכרזת המדינה ח' וייצמן, ששהה באותה עת בארה"ב, ומ' בגין, מפקד האצ"ל, שנחשד כעוין להנהגת המדינה.

בקול חגיגי הקריא דוד בן-גוריון את מגילת העצמאות, וכאשר סיים, אמר: "נקבל את מגילת היסוד למדינה היהודית בעמידה". הקהל הנרגש קם על רגליו... והרב יהודה לייב פישמן בירך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"... הטקס הסתיים בשירת "התקווה".

למעשה, החתימה מתבצעת על מגילת קלף ריקה, כי לא היה זמן לעצב את הנוסח הסופי על גבי הקלף. בן-גוריון הקריא את ההכרזה מדפי נייר, שהיו עטופים בעטיפה כחולה.

טכס הכרזת המדינה

"הטכס התקיים בערב שבת, בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה ארבע אחרי הצהריים, שמונה שעות לפני תום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, במוזיאון תל-אביב – אחד הבתים הראשונים של תל-אביב העיר, לשעבר ביתו של ראש-העיר מאיר דיזנגוף ז"ל. דגלי תכלת-לבן ותמונת הרצל מאחורי שולחן הנשיאות היו העיטור היחיד באולם. כמאתיים קרואים מילאו את האולם. ...
ראש המיניסטרים קם, מכה בפטיש ופותח את הטכס, כל הקהל קם על רגליו ועונה בשירת "התקווה". ... הוא קורא את המגילה בפשטות, ללא כל הקדמות, בקול חזק, שליו ובוטח...
אחרי זה קם הרב פישמן,... הוא מברך בשם ובמלכוּת את הברכה המקובלת מדור-דור: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". מיד אחרי זה מודיע ראש המיניסטרים על פעולתה המחוקקת הראשונה של מועצת המדינה הזמנית: הוא קורא בפני הקהל הנרגש והמריע את המנשר, המבטל את הספר הלבן משנת 1939 ואת החוקים המבוססים על תעודת על זו. אחרי זה עומד מקומו מזכיר ממשלת ישראל וקורא, לפי סדר אלף-בית, בשמות חברי מועצת-המדינה הזמנית, ומזמינם לעלות על הבמה ולחתום על מגילת העצמאות... החברים הנוכחים... חותמים בעט מיוחד שכולו זהב (החברים הנעדרים יחתמו כעבור זמן, משיוכלו להגיע למקום). חברי התזמורת הפילהרמונית מנגנים אז את "התקווה"..."

© מתוך: ביין, אלכס (תש"ט). עם מגילת-העצמאות של מדינת ישראל.  ירושלים : המחלקה לעינייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית.

על מגילת העצמאות (מאי 1948)

"בצהריים (14.5.48) התכנסה בבית הקרן הקיימת לישראל בתל-אביב מועצת העם, כדי לאשר את הנוסח הסופי של מגילת העצמאות. ויכוחים אחרונים, והכל יצאו לבתיהם ולענייניהם, כדי להיות מוכנים למאורע הגדול – טקס הכרת המדינה, שעמד להתחיל ב-4 אחר-הצהריים. מזכיר "הממשלה שבדרך", זאב שרף, טרח בעזרת צוות קטן של עוזרים ומזכירות להכין את המגילה, עט מתאים לחתימה עליה, וכן עסק בהכנת האולם לטקס. רק מאוחר יותר נודע כי החותמים הנכבדים חתמו על מגילה ריקה, מכיוון שהאמן-הגרפיקאי לא הספיק לכתוב את הנוסח...
וזוהי רק דוגמה אחת לקשיים ול"צרות" שהתעוררו ברגע האחרון ממש. קושי אחר התגלע בעת ששֶׁרף ומזכירתו, דורית רוזן, מיהרו עם נוסח המגילה לעבר מקום הטקס. הם לא הצליחו להשיג מונית ולכן ביקשו משוטר תנועה שיעצור למענם את אחת המכוניות הפרטיות. כשזו נעצרה זינקו השניים לתוכה והורו לנהג המופתע לנסוע מיד לשדרות רוטשילד. שרף, שביקש להרגיע את הנהג, גילה לו כי בידו נמצא הנוסח המקורי של הכרזת העצמאות. הנהג, חיוור כולו, אך לא מהתרגשות "לאומית", סיפר לשניים: "אתם יודעים מדוע עצרתי לשוטר? כי אני נוסע בלי רשיון...""

©  מתוך: נאור, מרדכי (??19). היום בו קמה המדינה.
תל-אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור.