אלטלנה

פרשת אלטלנה (יוני 48)

בראשית יוני 1948 יצאה מצרפת אנייה, ועליה כתשע מאות (900) עולים וכן מאות רובים ומקלעים. הייתה זו האנייה "אַלְטֶלֶנָה" (כינויו הספרותי של ז'בוטינסקי) שיצאה לארץ ביוזמת התנועה הרוויזיוניסטית.

מאחר שבראשית החודש נחתם הסכם עם מנחם בגין על פירוק אצ"ל ומסירת נשקו לצה"ל, תבעה ממשלת ישראל להעביר לרשותה את כל הנשק. האצ"ל דרש עשרים אחוז מהנשק בשביל אנשיו, שפעלו בנפרד בירושלים.

לאחר שאנשי אצ"ל ניסו לפרוק את הנשק מהאנייה, ניתן להם אולטימטום להפסיק את הפריקה ולהוציא את האונייה ללב ים. אך במקום לצאת ללב ים ירדו רוב האנשים מן האנייה בחוף כפר ויתקין, ואלטלנה פנתה לחוף תל-אביב, ושם עלתה על שרטון.

לאחר מכן טענו אנשי האצ"ל כי שילוחם ללב ים נועד לפגוע בהם. אנשי ההגנה טענו כי אנשי האצ"ל תכננו מרד. האנייה נפגעה מירי תותחים, אך ראשי אצ"ל החליטו שלא להגיב, ובכך נמנעה מלחמת אחים במהלך מלחמת העצמאות.

ההוראה להפגזת אלטלנה

קריתי
מגד האזור העירוני
חיל תותחנים
חיל הים
חיל אויר

אמתי
הלל
בועז
ברוך
שרות רפואי
שרות קשר
אגם/מודיעין
אכא

סודי בהחלט

מטכל/אגם
חזית דרום
22 ביוני 1948

ת ע ו ד ה

המגמה:
להביא את האויב הנמצא באניה החונה ליד תל-אביב (אסדת הפלישה) לידי כניעה ללא תנאי בכל האמצעים ובכל השיטות העומדים ואשר יעמדו לרשותך. תפקידך לרכז את הכוחות אשר יצוינו להלן ולהיות מוכן להתחלת הפעולה ופתיחת האש לפי פקודתי ובהתאם להוראות של ממשלת ישראל.

השיטה:
א. יצירת בסיס לפעולה תוקפנית מול איזור חנייתה.
ב. ארגון איזור פעולתך באיזורים הסמוכים לבסיס פעולתך והבטחתו.
ג. הרעשת התראה.
ד. דרישת כניעה ללא תנאי.
ה. המשכת הפעולה עד הסוף באם התשובה לדרישת הכניעה היא שלילית.
במקרה שהאניה תנסה לזוז מהמקום ולהתחמק לפני התחלת הפעולה, אניות הסיור שלנו הנמצאות בים תעכבנה את האויב ותעקבנה אחריו על מנת לקבוע את מקום חנייתו.
בכל מקרה של שינוי המצב עליך להודיענו אולם להמשיך לפעול לפי שקולך בהתאם למגמה.
במקרים מיוחדים במינם הדורשים שקול פוליטי נוסף, פנה לאגם.

הפקעת הנשק מאנשי אלטלנה (יוני 48)

‏‏

‏‏אל: מ. בגין

בפקודה מיוחדת מאת ראש המטה הכללי לצבא ההגנה לישראל אני מצווה להפקיע את כלי הנשק וחמרי המלחמה שהגיעו לחוף מדינת ישראל תחום פקודי, לרשות ממשלת ישראל.

הוטל עלי לדרוש ממך למסור את כל הנשק שהגיע לחוף לרשותי להשמדה ולהודיעך כי עליך לבוא בדברים עם הפקוד העליון.
אתה נדרש למלא אחר פקודה זו מיד.
באם לא תסכים למלא אחר הפקודה אנקוט מיד בכל האמצעים העומדים לרשותי כדי להוציא לפועל את הפקודה ולהפקיע את הנשק שהגיע לחוף הארץ מרשות פרטית לרשות ממשלת ישראל.
עלי להודיעך כי כל השטח מוקף ע"י יחידות צבא בזיון מלא ושריונים והדרכים חסומות.
אני מטיל עליך את כל האחריות לתוצאות שתגרמנה במקרה של סרוב למלא אחר פקודה זו.
העולים – בלתי מזוינים – יורשו לנסוע אל המחנות כפי שנקבעו על-ידך.

ניתנת לך בזה ארכה של 10 רגעים למתן תשובה.

מפקד החטיבה

21 ביוני 1948

דיווח על פרשת אלטלנה

דוח המתאר את ההתרחשות ב-22 ביוני 1948 בגזרת מלון רִיץ:

"בשעה 00.30 בערך נשמעו כמה צרורות, כנראה של תותח 20 מ"מ, בכיוון צפונה ודרומה. האנייה המשיכה להתקרב לחוף כשאורותיה מדלקים, עד שעלתה על החוף בערך במרחק 100 מ' מן החוף.
התקשרתי עם האנייה בצעקות ולשאלתי: האם הם שומעים עברית, נעניתי בחיוב. לשאלתי: מי אתם? לא קיבלתי תשובה. לשאלת האנייה: מי אתם? עניתי: צבא ההגנה לישראל. הודעתי לאנייה: על כל ניסיון ירידה תיפתח עליכם אש.

בשעה 01:30 בערך הורידו סירה מהצד הדרומי של האנייה ובהתאם להתראה נפתחה עליה אש.... הסירה חזרה. עד הבוקר לא נורו יותר יריות ולא נעשו שום ניסיונות ירידה. בשעות הצהריים פרץ המון בלתי מזוין מן הטיילת מצד דרום והתקרב לחוף. מספר אנשים מן הקהל התקדמו בשחייה לאנייה וחזרו. הורדה סירה עם אנשים מזוינים שעלו על החוף ותפשו עמדות מול הבניין שלנו כמרחק של 50 מ' בערך מאתנו.

בין הנשק שהוצב מולנו מספר בְּרֶנִים... חלק אחר של האנשים הנוחתים התקדם והגיע לרחוב הירקון. מצפון לבניין שלנו... נקבע קו גבול בין עמדותינו ועמדות הנוחתים והוסכם על אי פתיחה באש כתנאי ששום צד לא ינוע מעמדותיו."

תגובת האצ"ל לאלטלנה

"חיילי-האצ"ל אינם מכירים עוד בממשלה-הזמנית הבלתי-נבחרת של מדינת-ישראל ודורשים יחד עם המוני העם את התפטרותה מיד והעמדתה לדין העם.

חיילי-האצ"ל במולדת ובתפוצות-הגולה רואים בממשלת בן-גוריון – פרט לכמה חבריה שהם אנשים ישרים – ממשלת-רודנים אשר אם תוסיף לשלוט, היא תשלוט בעזרת מחנות-ריכוז ומרתפי עינויים.

בצבא העומד לפקודתה של ממשלה כזו, אין חיילי-אצ"ל יכולים לשרת. מתבטלת ההוראה שניתנה לחיילי-האצ"ל להתגייס לצבא-המדינה ולהישבע שבועת-אמונים לממשלה-הזמנית.

חיילי אצל ומפקדיו יעדיפו ללכת למחנות-ריכוז מאשר להתכחש למצפונם. בשים-לב לעובדה שהאוייב הבריטי ושכיריו הערביים מוסיפים להתנכל לעצם קיומו של העם, ולשם מניעת שפיכות-דמים איומה בין יהודים ליהודים מעצם ימי סכנה – ניתנה היום הוראה לחיילי-האצ"ל בשטח מדינת-ישראל שלא להפעיל נשק בשום תנאי.

תגובת בגין לאלטלנה

את תגובת מנחם בגין לפרשת "אלטלנה" תיאר שלמה נקדימון:

אלפי זוגות של אוזניים היו צמודים למקלטים. בגין סיפר במלואו את סיפור "אלטלנה", המשא-ומתן שקדם לבואה, ההודעה המוקדמת לממשלה, ההתלבטות אם להביאה בשל ההפוגה הוראת הממשלה להביאה, ידיהם הריקות של חיילי האצ"ל שהתגייסו לצבא בחזיתות שבהן לחמו, המחלוקת על מחלוקת הנשק, ההודעה שלא יעזרו לאצ"ל בפריקת הנשק, פריקתו באנשי-אצ"ל, המצור על "אלטלנה" בים וביבשת, האולטימטום שניתן לבגין, ירי-אש על אנשי-אצ"ל בחוף כפר-ויתקין, הפלגתה של "אלטלנה" לתל-אביב, ההתפתחויות בחוף תל-אביב, ... הפגיעה, הדליקה, הצלת האנשים והקפיצה הימה.

בקטעים אחדים של נאומו ביקש בגין להמחיש את דבריו על-ידי חבטה על השולחן. משה שטיין, האחראי לשידורי-אצ"ל, אשר פיתח והינחה את השידור המיוחד, הניח מגבת על לוח-הזכוכית מחשש פן תפגע ידו של בגין. בנאומו הדרמאטי היפנה בגין קריאה נרגשת לחברי-אצ"ל "שלא לפתוח באש בשום מקום." הוא הורה להם להמשיך ולהחזיק בנשקם, "אך אנו לא נפתח באש! לא תהיה מלחמת-אחים בעוד האוייב בשער!" עם זאת הזהיר שלא להרים יד על חיילי-אצ"ל, כי הדבר יגרור תגובת-נגד נחרצת. בגין קרא לאהבת ישראל, וסיים את נאומו לאמור: "יחי עם ישראל! תחי המולדת העברית! יחי חיילי-ישראל – גיבורי ישראל לעדי-עד."

פרשת אלטלנה דברי בן גוריון

"תוך הפרת חוקי המדינה והתחייבויותיו... הביא אצ"ל לארץ אונייה עם נשק. גם אילו לא הייתה הפוגה מטעם האו"ם, היה העניין הזה חמור למדי, כי אין שום מדינה יכולה לסבול, שאנשים פרטיים או ארגון פרטי יכניסו לארץ, בלי רשות הממשלה, אפילו את הכמות הקטנה ביותר של נשק... כי הוא מעמיד בסכנה את המדינה ומכשיר את הקרקע למלחמת אזרחים בקנה מידה רחב. נוסף על כך נעשה דבר שיש בו הפרת סידור בין-לאומי של או"ם, שמדינת ישראל קיבלה על עצמה.

משנודע הדבר למשרד הביטחון, ניתנו הוראות לדרוש מאצ"ל להעמיד את האונייה לרשות הממשלה. ... כשאצ"ל סירב לעשות זאת וחובתי הייתה ברורה לפני: לשמור על ביטחון המדינה ולבצע את החוק – וידעתי זה לא ייתכן אלא בכוח – הבאתי בכל זאת את העניין לדיון בפני הממשלה במלואה; ואחרי בירור מלא ודיון ממצה הוחלט לרכז במקום המעשה את הכוח הצבאי הדרוש, למנוע מאצ"ל את פריקת הנשק מהאונייה ולהעמיד את האונייה לרשות הממשלה."