בעקבות סכסוך שפרץ בין האפיפיור גרגוריוס ה-7 לבין המלך היינריך ה-4 מגרמניה בשנת 1073, לאחר שהיינריך ה-4 מינה ארכיבישוף לעיר מילאנו בלי אישורו של האפיפיור, איים האפיפיור לנדות את המלך.

בתגובה כינס המלך את הבישופים מגרמניה, והודיע שהוא מדיח את האפיפיור.
תגובתו של האפיפיור לא איחרה לבוא, ובצעד קיצוני הוא הדיח את המלך ואת כל הבישופים הגרמנים, ושחרר את הווסאלים של היינריך ה-4 מחובת הנאמנות כלפי המלך. על-ידי כך התיר להם האפיפיור למרוד במלך.
היינריך הרביעי, שחשש לגורל מלכותו ולגורל ממלכתו, חזר בו מהדחת האפיפיור. הוא הלך אל האפיפיור, ששהה בעירה קנוסה (בטוסקנה שבאיטליה), וביקש ממנו סליחה. המלך נאלץ להמתין שלושה ימים בשלג לפני שערי הטירה, יחף ולבוש שק ולבקש רחמים. וכך, כשהוא מושפל, קיבל ב- 1077 את מחילת האפיפיור.