אגודות סוחרים ואומנים, שהוקמו בערים בימי הביניים, במטרה לסייע לחברי האגודה.
בכל עיר התאגדו קבוצות של סוחרים ואומנים, שעסקו באותו ענף: גילדה של סוחרי צמר, גילדה של סוחרי יין, גילדה של סנדלרים ועוד. מאחר שמטרת כל גילדה הייתה לספק לחבריה ביטחון כלכלי, היא נאבקה נגד עול המסים והגנה על ענייניהם המשותפים של חבריה באמצעות תקנות. הגילדות קבעו את מכסת הסחורות שמותר לכל אומן לייצר, את איכות המוצרים, מחיריהם ומשקלם. הגילדה גם קבעה את מספר השוליות שכל אומן רשאי להחזיק ואת שלבי הכשרת השוליות.
הגילדה שימשה גם בתפקיד חברתי - במקרים רבים חיו חברי הגילדה באותם אזורים בעיר, והרחובות נשאו את שמות המקצועות שלהם: רחוב האופים, רחוב הקצבים וכדומה. לכל גילדה היה סמל מיוחד משלה וכן קדוש נוצרי שנחשב למגינם של חבריה. הגילדה אף הגישה עזרה לחברים חולים, ליתומים ולאלמנות.
