 |
חירות הדעות |
מחורבן בית שני ואילך, להוציא פרק הזמן הקצר של מלחמת בן כוסבה, עמדו חכמים בראש הנהגתה של האומה בארץ-ישראל. הם עיצבו את דרכה המדינית, את ההלכה, שעל פיה נתנהלו חייה של האומה, ואת דמותה הרוחנית והתרבותית. עולמם של חכמים עולם מגוון ורב-אנפין ביותר היה וחירות המחשבה היתה אחת מתכונותיו המובהקות. חירות זו באה בדרך כלל לידי ביטוי לכתחילה גם בעולם ההלכה, אף שבדיעבד קיימת היתה בעולם זה המגמה לבוא, לאחר דיונים, לידי הכרעה נורמאטיבית אחת. אולם בתחום האמונות והדעות לא זו בלבד, שחירות המחשבה והבעת הדעות היתה רחבה עוד הרבה יותר לכתחילה, אלא שאף בדיעבד נותרה בעינה, ולא היתה קיימת כלל מגמה להשיג הכרעה אחת.
|
פרושים וחכמים |
בימי בית שני נתכנו חכמים בפי מתנגדיהם - הצדוקים, הביתסים, טובלי שחרין והמינים - בשם הגנאי "פרושים". דומה, שכינוי זה נתכוון להציגם כפרושים וסגפנים. אולם ספק גדול אם אפילו באותם ימים, בפני הבית, אכן היו רובם כאלו. גם בספרות חז"ל גופה בא הכינוי "פרושים" כמעט תמיד דרך גנאי ולגלוג. ואף מתנגדיהם של חכמים – הצדוקים והביתסים - שכינו אותם "פרושים" דרך בוז ולגלוג כשדיברו עליהם לגנאי, כינו אותם "חכמים" כשדיברו עליהם דרך כבוד (תוספתא, כיפורים א ח [לעומת בבלי, יומא יט ע"ב]; תוספתא, ראש השנה א[ב], טו; נידה ה ג: בבלי, נידה לג ע"ב). ואילו הם גופם כינו את עצמם בשם "חכמים" או "חכמי ישראל"; ופעמים אף הציגו חז"ל בניגוד ל"צדוקים" את כלל עם "ישראל" סתם (משנה. נידה ד ב).
ובאמת לא מצינו הרבה בקרב חכמים את הטיפוס של הפרוש והסגפן המובהק, כשם שכמעט נעדר מהם לחלוטין המיסטיקן ההוזה הקיצוני. כזה כן זה פרשו והבדילו עצמם לגמרי מחיי העולם הזה ולא עסקו בתקנתו. בתקנת החברה, אלא בתקנת עצמם ואישיותם שלהם. לא כן חז"ל, שעניינם ומגמתם היו בתיקונו של עולם במלכות ה'. אולם מעשיהם ופעולתם נעשו בתוך החברה. תורתם היתה לכאורה בתחום העיוני, אולם מפעלם וחייהם היו בעולם המעשה. הפרוש והחסיד השוטה, ש"ראה תינוק מבעבע בנהר - אמר: לכשאחלוץ תפילי אצילינו - עם כשהוא חולץ תפיליו הוציא זה את נפשו" (ירושלמי, סוטה ג ג, יט ע"א), הוא מ"מכלי עולם" (משנה, סוטה גד).
|
רב-גוניות ההשקפות |
חכמים לא הותירו לנו מסכת מסודרת ומנוסחת ניסוח מופשט של עיוניהם באמונות ודעות - במטאפיסיקה (תורת האלוהות), באתיקה (תורת המידות) וכיוצא באלו. דבריהם והגיגיהם בתחומים אלו היו מפוזרים בכל רחבי ספרותם והם עולים גם מתוך קורות חייהם והמעשים המסופרים עליהם. מכל אלו עולה גם העובדה המאלפת, שאמונותיהם ודעותיהם של חכמים משקפים רב-גוניות מדהימה ורחבה ביותר של עולם מחשבה עשיר, חריף וביקורתי. עולם זה של חכמים עמד כל הזמן בסימן של התמודדות כפולה - עם העולם החיצוני, הנוכרי, הסובב אותו ועם הבעיות הרבות, שהועלו בקרבה של החברה היהודית גופה.
קראו עוד:
דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : אמונות ודעות (פריט זה)
דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : הלכה
דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : ספרות חז"ל
דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : האגדה
דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : מדרשי אגדה
דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : הפולמוס היהודי-הנוצרי
