צעדיו הפוליטיים הראשונים של אדולף היטלר

אדולף היטלר, יליד אוסטריה, התגורר במינכן כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, התגייס לצבא הגרמני ונפצע לקראת סוף המלחמה. הידיעות על תבוסת גרמניה, הסתלקות הקיסר והפיכת גרמניה לרפובליקה הגיעו לאוזניו עוד בהיותו בבית החולים. היטלר נמנה עם הטוענים שהכניעה נכפתה על גרמניה על ידי בעלות הברית ועל ידי אויבי גרמניה מבית - הקומוניסטים, הסוציאליסטים והיהודים, שלדבריו "תקעו סכין בגב האומה". עם שחרורו מן הצבא הצטרף היטלר למפלגה קטנה - "מפלגת הפועלים הגרמנית". במהרה הפך למנהיגה ושינה את שמה ל"מפלגת הפועלים הגרמנית הנציונל-סוציאליסטית" (1919).

במהלך פעילותו הפוליטית הביא היטלר לגידול מרשים של המפלגה. הוא עשה זאת באמצעות קשריו עם קציני צבא, עם תעשיינים בעלי השפעה על כלכלת המדינה ובאמצעות כינוס אסיפות המונים בהן ריתק קהל של רבבות בנאומים משלהבים. כמו כן הוקמו "פלוגות הסער", אס-א (S.A), שנועדו להגן על היטלר ועל פעילי המפלגה (1921). ב"פלוגות הסער" נכללו צעירים שכונו, בשל צבע מדיהם, "לובשי החולצות החומות". הם נקטו אמצעים אלימים נגד יריבים פוליטיים. רוב הצעירים שהצטרפו לשורות "פלוגות הסער" היו חיילים משוחררים שחיפשו פרנסה לאחר המלחמה. שנתיים לאחר הקמתו מנה הארגון כ-15 אלף חברים.

לאחר הקמת המפלגה וארגון הגוף הצבאי למחצה, "פלוגות הסער", החליט היטלר לתפוס את השלטון. עם ראשית יישום הסכם ורסאי הלכו והעמיקו תחושות האכזבה וההשפלה בגרמניה ואלה חיזקו את כוונתו. בסיוע אנשי "פלוגות הסער" ניסה היטלר לערוך הפיכה (פוטש), (8 בנובמבר 1923). ניסיון הפיכה זה נכשל, והיטלר נידון למאסר. בעת מאסרו כתב היטלר את ספרו "מיין קמפף" ("מאבקי") ובו הציג את עיקרי תפיסתו.

היטלר צובר כוח

כעבור תשעה חודשים השתחרר היטלר ממאסרו, ובתקופה זו החלה להתבסס רפובליקת ויימאר. הזעזועים הפוליטיים שלאחר מלחמת העולם הראשונה שככו. גרמניה הגיעה להסדר בנוגע לתשלומי הפיצויים והתקבלה לחבר הלאומים. האינפלציה נבלמה, האבטלה פחתה, והממשלה יזמה פעולות לפיתוח התעשייה. היטלר החל לארגן מחדש את המפלגה ולבסס את מעמדו אבל תוצאות הבחירות העידו על חולשתה של המפלגה.

סימנים לתמיכה המונית במפלגה הנאצית החלו להתגלות רק לאחר המשבר הכלכלי העולמי (1929) שפגע קשות ברפובליקה הצעירה. משברים כלכליים ופרלמנטריים העידו על חוסר יציבותה של הרפובליקה וגרמו לבחירות תכופות. במהלך הבחירות התחזק מעמדו של היטלר, ומפלגתו הפכה למפלגה הגדולה ביותר ברייכסטאג. היה נראה שאי אפשר להקים בגרמניה ממשלה ללא שיתופם של הנאצים. הרפובליקה התקרבה לימיה האחרונים.

פאול פון הינדנבורג, נשיא הרפובליקה, שעל פי החוקה היה ממונה על בחירת מועמד להרכבת הממשלה, נמנע בתחילה מלתת להיטלר את התפקיד, למרות ההצלחה שזכתה לה מפלגתו בבחירות שהתקיימו ביולי 1932 (ראו תרשים). עם זאת, היה קשה ליצור קואליציה ללא המפלגה הנאצית הגדולה, והיטלר החליט לדחות כל תפקיד מלבד משרת הקנצלר, ראש הממשלה. לאחר ניסיונות כושלים למצוא מועמד להרכבת קואליציה יציבה, פנה הנשיא הינדנבורג להיטלר ומינה אותו לקנצלר של גרמניה.

כארבע עשרה שנים לאחר הקמתה, קרסה הרפובליקה הוויימארית. היטלר הבטיח לעם הגרמני כי יקים עבורו את הרייך השלישי, הרייך שלדבריו עתיד להתקיים אלף שנים.

היטלר מבסס משטר טוטליטרי בגרמניה

תוך חודשים ספורים הפך היטלר לשליטה היחיד של גרמניה. בתחילה עוד ביקש לשמור על תדמית דמוקרטית והכריז על בחירות חדשות לרייכסטאג (מרס 1933). שבוע לפני הבחירות הועלה בניין הרייכסטאג באש ומשערים שהנאצים עצמם עשו זאת. היטלר האשים במעשה את הקומוניסטים ורבים מהם נאסרו. בבחירות אלה זכתה המפלגה הנציונל-סוציאליסטית לתמיכה של ארבעים וארבעה אחוזים מקולות הבוחרים, לא מעט "בזכות" מעשי טרור והפחדה שהשליטו חבריה בקרב הציבור. היטלר יזם את "חוק ההסמכה", שאיפשר לממשלה לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג ותוך התעלמות מן החוקה. חוק זה הביא לביטול הפרדת רשויות השלטון, לנטרול החוקה ולחיסולו של הרייכסטאג. לאחר פיזורן של המפלגות האחרות הפכה המפלגה הנאצית למפלגה היחידה במדינה (יולי 1933).

מותו של הנשיא הינדנבורג (אוגוסט 1934) איפשר להיטלר להגשים חלום ישן והוא נטל לעצמו גם את תפקיד הנשיא. בתוקף תפקידו זה היה גם "מפקד הכוחות המזוינים" ומאז כל חיילי הצבא הגרמני נשבעו לו אמונים.

נוסף על פיזור מפלגות האופוזיציה דאג היטלר לחיסול מתנגדים אפשריים מבין מקורביו. ב"ליל הסכינים הארוכות" (30 ביוני 1934) טיהר את שורות "פלוגות הסער" וחיסל את העומד בראש הארגון, שהיה בן בריתו. על פי הערכות, נרצחו באותו לילה ובימים שלאחריו כאלף איש ובהם כל צמרת האס-א. "פלוגות הסער" איבדו את חשיבותן והשפעתן. "פלוגות המגן" (האס-אס), גוף קטן של שומרי ראשו של היטלר, התחזקו וקיבלו על עצמן למלא חלק מתפקידי "פלוגות הסער".

פעולות אלה נעשו באמצעות הסמכויות הבלתי מוגבלות של הפיהרר. מנהיגי הקומוניסטים והסוציאליסטים נעצרו או ברחו אל מחוץ לגרמניה, רשויות השלטון היו נתונות כולן בידי היטלר וחופש הביטוי הוגבל.

היטלר מתמודד עם האבטלה

כאשר התמנה היטלר לקנצלר הייתה גרמניה בעיצומו של משבר כלכלי. שישה מיליון מובטלים ציפו לפתרון מצוקותיהם ואכן, ההתאוששות הכלכלית הייתה מהירה. המשטר הנאצי יזם פעולות בתחום הכלכלי. הממשלה הפעילה לחצים על מפעלים כדי שיקלטו פועלים, יזמה עבודות ציבוריות כדוגמת סלילת כבישים ובניית מבנים וכן אסרה לקיים שביתות ופירקה את האיגודים המקצועיים. הממשלה החלה גם לנקוט מדיניות חימוש שתרמה לקליטת פועלים רבים בתעשיות הביטחוניות. פעולות אלה סייעו לחיסול האבטלה במהלך שנת 1935. גם את עבודות הבנייה שבוצעו לקראת האולימפיאדה שתוכננה לשנת 1936 בברלין רתם היטלר לצמצום האבטלה.

לחלקים נוספים של המאמר:

צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה : משטר טוטליטרי - מהו?
צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה : הקומוניזם בברית המועצות
צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה : הפאשיזם באיטליה
צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה : עיקרי האידיאולוגיה של הפאשיזם האיטלקי
צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה : הנאציזם בגרמניה (פריט זה)
צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה : עיקרי האידיאולוגיה הנאצית