לייבוביץ', ישעיהו (1994-1903) מדען ופילוסוף. נולד בריגה שבלטביה. קיבל תואר דוקטור בכימיה מאוניברסיטת ברלין ב-1924 ותואר דוקטור ברפואה מאוניברסיטת באזל. ב-1935 עלה לארץ-ישראל ושנה לאחר מכן החל ללמד ביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1973 החל ללמד גם במחלקה לפילוסופיה. במשך תקופה מסוימת ערך את האנציקלופדיה העברית.

לייבוביץ' נודע בשל דעותיו יוצאות הדופן בנושאי דת ומדינה. אף שהיה דתי וטען שעל כל יהודי למלא את המצוות, התנגד בתוקף למפלגות הדתיות, תמך בהפרדת דת ומדינה, והוקיע את הדת במדינת ישראל "כאישה הידועה בציבור של הממסד האורתודוקסי". לאחר מלחמת ששת-הימים קרא לישראל לסגת מכל השטחים המוחזקים, אפילו ללא מו"מ, והזהיר ששליטה על מיליון וחצי ערבים תגרום ל"הרס מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, הרס המבנה הסוציאלי שהקימונו במדינה זו, הרס העם היהודי כולו והשחתת האדם". לייבוביץ' גם טען שאין קשר בין בעיית הביטחון ובין בעיית הגבולות, באמרו, ש"אין 'גבולות בטוחים' אלא אם הם גבולות מוסכמים". היה מבין היחידים בישראל שקראו לוויתור ישראלי על הנשק הגרעיני. השתמש בביטוי "יודונאצים" לתאר תופעות לאומניות מסוימות בישראל והזהיר על השתלטות מנטליות נאצית. בעקבות דו"ח ועדת לנדוי הטיף נגד השרות הצבאי בשטחים, והשווה את המסתערבים לאנשי החמאס. בשנת 1993 היה מועמד לקבלת פרס ישראל על תרומתו לחברה הישראלית ומפעל חיים, אך בגלל ביקורת ציבורית לרבות התנגדותו של רה"מ יצחק רבין - החליט לדחות את הפרס. הרבה להתראיין ולהופיע בוויכוחים פומביים, ודלתו הייתה פתוחה בפני בני נוער מחפשי דרך.