סנה (קליינבאום), משה (1972-1909). נולד בראדזין פולין. השלים לימודי רפואה באוניברסיטת ווארשה. היה פעיל בהסתדרות הציונית ונבחר ליו"ר התאחדות ציוני פולין. השתייך לאגף השמאלי רדיקאלי של הציונים הכלליים והיה ציר לכמה קונגרסים ציוניים. בשנים 1936-1935 שירת בדרגת סרן בחיל-הרפואה של הצבא הפולני ולחם בשורותיו בראשית מלחה"ע השנייה.

עלה לא"י ב-1940 והיה חבר המפקדה של ההגנה בשנים 1946-1940 וראש המטה הארצי (רמ"א) בשנים 1946-1941. בתפקידו זה נטל חלק במאבק נגד שלטונות המנדט הבריטי ופעל מפאריס בארגון העלייה הבלתי-לגאלית (עלייה ב'). כאשר ביולי 1946 הפסיקה ההגנה את ההתנגדות המזוינת לבריטים והקונגרס הציוני בדצבמבר לא הורה על חידושה, התפטר סנה מתפקידו כרמ"א. בשנים 1948-1945 היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ובשנים 1947-1946 כיהן כראש האגף הפוליטי האירופי וראש מחלקת עלייה ב' בה.

בשנים אלה החל סנה להאמין, שהמדינה היהודית העתידה חייבת לרכוש את תמיכתה של ברה"מ. עם קום המדינה הצטרף למפ"ם ועמד בראש האגף השמאלי שלה, שפרש ממנה ב-1954 והתמזג עם מק"י. מפלגה זו התפלגה שוב ב-1965, כאשר רוב חבריה הערביים וחלק מהחברים היהודיים הקימו את רק"ח. אחרי מלחמת ששת-הימים מתח ביקורת חריפה על המדיניות האנטי-ישראלית של הגוש הסובייטי וצידד במו"מ בין ישראל ומדינות ערב והכרה בזכות הפלסטינאים להגדרה עצמית.

סנה היה חבר בכנסות ה-5-1 (1965-1949) ושוב בכנסת ה-7 (1972-1969). בשנים 1969-1965 היה עורכו של "קול העם", העיתון היומי של מק"י.