הצבא הצלבני מובס בקרני חיטין

כאמור, מספרם של הצלבנים שרצו לחיות בארץ-ישראל הלך ופחת. לעומת זאת הלכה וגברה שאיפתם של המוסלמים לכבוש את הארץ מידי הנוצרים, שכן הם ראו במלחמתם בצלבנים מלחמת מצווה נגד הכופרים. למוסלמים קם מנהיג חזק – צלאח א-דין¹. הוא איחד את מצרים, סוריה ועיראק לח'ליפות תחת שלטונו, וזכה לאהדה רבה בין המוסלמים. לעומתו, שליט ממלכת ירושלים הצלבנית לא זכה לסיוע מצד המערב הנוצרי על אף בקשותיו.

בשנת 1187 הצליח צלאח א-דין להביס את הצלבנים בקרב קרני חיטין (ליד טבריה). הקרב התנהל בעיצומו של הקיץ. הלוחמים הצלבנים וסוסיהם היו צמאים למים, ובייחוד הכביד השריון על האבירים. לעומתם, חייליו של צלאח א-דין היו רגילים לחום, ובלי שריון – היו גם קלי תנועה. הם הצליחו להרוג את מרבית לוחמי הצבא הצלבני, ולקחו אחרים בשבי. בראש השבויים נלקחו המלך והצלב הקדוש – הסמל של ממלכת ירושלים הצלבנית, שהובא לקרב כדי לעודד את הלוחמים.

ירושלים הצלבנית נכנעת לפני המוסלמים

חודשים אחדים לאחר המַפָּלה בקרני חיטין נכנעה גם ירושלים, בירת הממלכה הצלבנית, לפני צלאח א-דין, ומפתחות העיר נמסרו לו. אמנם הוא התיר לנוצרים לשבת בירושלים, אך הפך אותה לעיר מוסלמית: המסגדים טוהרו בשמן ורדים מיוחד שהובא מטהראן, הצלבים הוסרו מגגותיהם, ומוסלמים החלו לפקוד אותם. הפעמונים של מגדלי הכנסיות סולקו, ורבות מהן היו לבתי תפילה ובתי ספר של מוסלמים. לרגל הניצחון על הנוצרים הוכנס למסגד אלאקצא דוכן חדש ומפואר לדרשן, שהוכן לקראת שחרור העיר מידי הנוצרים.

מלכי אירופה מנסים לכבוש מחדש את ירושלים

מלכי אירופה – הקיסר פְרידריך הראשון מגרמניה, ריצ'רד לב-האֲרי מאנגליה ופיליפּ השני מצרפת – הזדעזעו מנפילת ירושלים בידי המוסלמים וחשו לארגן מסע צלב נוסף. מסע זה יצא לדרך בראשותם בשנת 1189, אבל מלכי אירופה לא הצליחו לכבוש את ירושלים. גם מסעות צלב נוספים נכשלו, וירושלים נשארה תחת שלטון מוסלמי.

למסעות האחרונים יצאו הצלבנים כשהם מאורגנים היטב. במסעות אלה השתתפו חיילים מקצועיים שקיבלו תשלום תמורת השתתפותם במסעות. גם תנאי המסע למזרח היו טובים מבעבר: הצלבנים חצו את הים התיכון באוניות, ולא נאלצו לעבור את קשיי המסע הרגלי. גם מזון ואספקה הגיעו אליהם ביתר קלות. כך, לדוגמה, לצבאו של מלך אנגליה, ריצ'רד לב-הארי, היה בסיס באי קפריסין, ואוניות הביאו מזון וציוד משם לחייליו שבארץ-ישראל. הוא אפילו מינה משרתים שינקו את בגדי חייליו.

עכו - בירת הממלכה הצלבנית השנייה

לאחר שירושלים נכבשה בידי המוסלמים, העבירו הצלבנים את בירתם לעכו; עכו הייתה שונה מירושלים: כיוון שהייתה עיר נמל, פרח בה המסחר, ואפשרויות הפרנסה בה היו רבות יותר מאשר בירושלים.

בעכו התקיימה גם קהילה יהודית והוקמה בה ישיבה שהיו לה קשרים עם יהודי מצרים, ספרד ואשכנז. הרמב"ם שהה בעכו תקופה קצרה (1166-1165), וגם הרמב"ן (ר' משה בן נחמן) הגיע אליה (1267). הרמב"ן התרשם מפריחת היישוב היהודי בעכו, אבל לא נשאר בה אלא העדיף לגור בירושלים ובכך לחזק את היישוב היהודי המועט בעיר.

הממלכה הצלבנית השנייה שבירתה עכו, התקיימה כמאה שנה. כאשר עלו המַמלוּכּים לשלטון במצרים, הם החלו להילחם בממלכת הצלבנים. בשנת 1291 הצליחו הממלוכים לכבוש גם את עכו. כך הסתיים השלטון הצלבני בארץ-ישראל.

1. צלאח א-דין - בן השושלת האיובית, ששלטה במצרים, בסוריה ובתימן במאות ה-12 וה-13.

קראו עוד:

מסעות הצלב - עימות בין מוסלמים לנוצרים בארץ ישראל
הצלבנים יוצאים לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים
הצלבנים מקימים ממלכה בארץ-ישראל
ממלכת ירושלים הצלבנית נכנעת למוסלמים (פריט זה)