ראשי תיבות: חכמה, בינה, דעת. זהו שמו של זרם בחסידות שבמקורו נימנו עמו בעיקר יהודי רוסיה הלבנה וליטא, ופזוריהם בארצות אחרות. מייחדת אותו החשבת ההתעלות הרוחנית והלמדנות גם יחד, וטיפוח גישה אינדיבידואליסטית, שכלתנית ואינטלקטואלית יותר מזו של החסידות המקורית. מתוך גישה זו תבעה תנועת חב"ד מן האדם להסתייע קודם כל בכוחותיו שלו, ולהשתדל לפנות לאדמו"ר לשם הדרכה רק בשעת הכרח. האדמו"ר החב"די הוא בראש וראשונה רב חכם, השוקד ביותר על הוראת התורה והיראה בקרב המבוגרים והנוער ועל הקמת בתי אולפנא לתורה.

מייסדו של זרם זה היה ר' שניאור זלמן מלאדי (1813-1745). הוא נתמנה מנהיגם של חסידי רוסיה הלבנה בשנת 1777. את עקרונות שיטתו העלה בספרו "ילקוט אמרים" הנקרא גם "תניא". את התכונות החשובות של הנפש ומקור כל המידות הטובות ראה בתכונות השכליות: חכמה (כושר תפישה), בינה (הבנת דברים לעומקם) ודעת (התקשרותה והתרכזותה של מחשבת האדם בגדולת האלוהים). בהכנסת ערך השכל בעבודת הבורא ובהדגשת לימוד התורה שבכתב סתרה חב"ד את דברי המתנגדים לחסידות, שטענו כי זו מזניחה את מצוות תלמוד תורה ומעדיפה את הרגש על פני השכל.

ר' שניאור זלמן היה חבוש פרק זמן בבית האסורים. את יום שיחרורו, י"ט בכסלו, חוגגים חסידיו עד עצם ימינו ברוב עם. נפטר בשנת 1813. בנו, ר' דב בר, העתיק את מקום מושבו לעיירה ליובאביץ'. שם ישבו אדמו"רי חב"ד כמאה שנים. לפיכך הם קרויים "חסידי ליובאביץ"'. בשנת 1927 היגר האדמו"ר ר' יוסף יצחק מרוסיה ללאטוויה, לפולין ולבסוף השתקע בניו-יורק. הוא הקים בברוקלין מרכז עולמי גדול של חסידות חב"ד, שבראשו עומד מאז 1952 האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון.

ר' מנחם מנדל נולד בשנת 1902. נוסף להשכלה תורנית רחבה אף למד מתמאטיקה והנדסה באוניברסיטת סורבון שבפאריס. בשנת 1941 השתקע בארצות-הברית. הוא נחשב מנהיג רוחני בעל שיעור קומה לא רק לחסידי חב"ד הפזורים בכל תפוצות ישראל, אלא גם לרבים נוספים.

חסידות חב"ד לא הזדהתה עם הציונות אך עודדה תמיד את העלייה לארץ הקודש ואת הפצת תורתה בקרב כל שכבות הציבור, דתיים כחילוניים. בשנת 1820 כבר ייסדו חסידי חב"ד קהילה של יוצאי אירופה בחברון. זו נחרבה במאורעות תרפ"ט. בשנת 1949 הקימו את כפר חב"ד ליד לוד, המשמש מרכז לתנועת חב"ד בארץ. כן בנו כמה שכונות עירוניות. במצוות הרבי הולכים חסידי חב"ד להרביץ תורה בכל תפוצות ישראל ובכל עדות ישראל. רשת בתי הספר והישיבות שלהם משתרעת גם על פני צפון אפריקה, גרוזיה ורוסיה, בהם היא פועלת לא פעם בתנאי מחתרת ושומרת על הגחלת היהודית לבל תכבה.