הָאַבִּירִים הָיוּ אַנְשֵׁי מִלְחָמָה אֲשֶׁר חָיוּ בִּימֵי-הַבֵּינַיִם. הֵם הָיוּ בְּנֵי טוֹבִים שֶׁמֶּלֶךְ אוֹ נָסִיךְ דָּאֲגוּ לְהַכְנָסָתָם אוֹ הֶעֱנִיקוּ לָהֶם אֲחֻזּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּלָּחֲמוּ לְצִדָּם. בְּעֵת שָׁלוֹם הָיוּ אַבִּירִים שֶׁשֵּׁרְתוּ אֶת אֲדוֹנָם בְּמֶשֶׁק בֵּיתוֹ.
הָאַבִּיר הָיָה רוֹכֵב לַקְּרָב עַל סוּסוֹ כְּשֶׁהוּא עוֹטֶה, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, שִׁרְיוֹן שֶׁמִּשְׁקָלוֹ הִגִּיעַ עַד 30 ק"ג. תְּחִלָּה יָכוֹל הָיָה כָּל אֶחָד לִהְיוֹת אַבִּיר. אַחַר-כָּךְ עָלָה מְחִירָם שֶׁל הַסּוּסִים וְהַשִּׁרְיוֹן כָּל כָּךְ, שֶׁרַק אָדָם עָשִׁיר יָכֹול הָיָה לִקְנוֹת אוֹתָם. הָאַבִּירוּת הָפְכָה לְכָבוֹד שֶׁנִּתַּן בְּדֶרֶךְ-כְּלָל לַעֲשִׁירִים. נְעָרִים הִתְאַמְּנוּ מִגִּיל שֶׁבַע לִקְרַאת הָאַבִּירוּת.
הָאַבִּירִים אִבְּדוּ אֶת יְעִילוּתָם בַּקְּרָב כַּאֲשֶׁר רוֹבִים שִׁנּוּ אֶת שִׁיטוֹת הַלְּחִימָה. כְּדֵי שֶׁהַשִּׁרְיוֹן יִהְיֶה יָעִיל נֶגֶד כַּדּוּרִים, הָיָה צֹרֶךְ לְהַעֲלוֹת אֶת מִשְׁקַל הַמַּתֶּכֶת. תְּחִלָּה אָכֵן הֵכִינוּ הָאַבִּירִים שִׁרְיוֹן כָּבֵד וְעָבֶה, אוּלָם מִשְׁקָלוֹ שֶׁל שִׁרְיוֹן זֶה הָיָה כֹּה רַב, שֶׁאִם נָפְלוּ מִסּוּסָם לֹא הָיָה בְּכֹחָם לָקוּם שֵׁנִית.
בְּאַנְגְלִיָּה עֲדַיִן נִתָּן תֹּאַר הָאַבִּיר ("סֶר") לַאֲנָשִׁים שֶׁהַמַּלְכָּה חֲפֵצָה בִּיקָרָם, אוּלָם זֶהוּ תֹּאַר סִמְלִי בִּלְבַד. דִּמְיוֹן-מַה לְּשִׁרְיוֹן הָאַבִּיר וְקַסְדָּתוֹ אָנוּ מוֹצְאִים בַּקְּסָדוֹת שֶׁחוֹבְשִׁים רוֹכְבֵי אוֹפַנּוֹעַ וְחַיָּלִים, וּבָאֲפוֹדֵי הַמָּגֵן חֲסִינֵי הַכַּדּוּרִים הָעֲשׂוּיִים מַתָּכוֹת קַלּוֹת וָחֳמָרִים פְּלַסְטִיִּים, הַנִּלְבָּשִׁים עַל-יְדֵי חַיָּלִים וְשׁוֹטְרִים.