אֲדוֹנים וּגבירוֹת הַחוֹגגים בּמִשתָאוֹת בּאוּלַמֵי נֶשֶף בּתוֹך טירוֹת, איכָּרים עוֹבדים בַּשָׂדוֹת, אַבּירים לוֹבשֵי שִריוֹן – כָּל אֵלֶה מִתקַשרים לִתקוּפָה בַּהיסטוֹריָה הַמכוּנָה ימֵי הַבֵּינַיים. ימֵי הַבֵּינַיים הָיוּ תקוּפָה שֶל שינוּי בּאֵירוֹפָּה הַמַעֲרָבית ונִמשכוּ למִן הַמֵאָה הַ-5 ועַד לַמֵאָה הַ-15. בַּמֵאָה הַ-5 נָפלָה הָאימפֶּריָה הָרוֹמית, ואֶת מקוֹמָהּ תָפסוּ שבָטים גֶרמָניים שֶפָּלשוּ לתוֹכָהּ. אֵירוֹפָּה הַמַעֲרָבית הִתפָּרקָה למַלכוּיוֹת רַבּוֹת. הַמִסחָר הִתמוֹטֵט והָאֲנָשים הָיוּ צריכים להוֹציא אֶת פַּרנָסָתָם מִן הָאֲדָמָה. בּהַדרָגָה קָמוּ בַּעֲלֵי אֲחוּזוֹת חֲזָקים שֶנָתנוּ שטָחים לבַעֲלֵי אֲחוּזוֹת קטַנים יוֹתֵר תמוּרַת הַנכוֹנוּת להילָחֵם בַּעֲבוּרָם – שיטָה הַמכוּנָה הַשיטָה הַפֵיאוֹדָלית. ימֵי הַבֵּינַיים הַמוּקדָמים מכוּנים לִפעָמים 'חֲשוּכים', מִפּנֵי שֶהַהַשׂכָּלָה והַתַרבּוּת שֶל יָוָון ורוֹמי הָעַתיקוֹת כִּמעָט נִשכּחוּ אָז. הַכּנֵסייָה הַנוֹצרית נָטלָה ליָדֶיהָ אֶת הַהַנהָגָה, והַמַדָע וַהַמֶחקָר נִבלמוּ לַחֲלוּטין. בּהַדרָגָה הִתפַּתֵחַ הַמִסחָר, וּבַמֵאָה הַ-13 בּקֵירוּב הִגיעוּ ימֵי הַבֵּינַיים לשׂיאָם. הַפֵיאוֹדָליוּת שָלטָה בַּחֶברָה והַמִנזָרים הָיוּ מֶרכּזֵי לימוּד. ימֵי הַבֵּינַיים הִסתַיימוּ בַּמֵאָה הַ-15, כַּאֲשֶר רוּחַ חֲדָשָה – רוּחַ הָרֶנֶסַנס – סָחֲפָה אֶת כָּל אֵירוֹפָה.

חַיֵי הַכּפָר
הַכּפָר שֶל ימֵי הַבֵּינַיים הָיָה בּדֶרֶך כּלָל מוּקָף בִּשנַיים אוֹ שלוֹשָה שָׂדוֹת עֲנָקיים וּפתוּחים. אֲדוֹן הָאֲחוּזָה הָיָה בַּעַל הָאֲדָמוֹת, אֲבָל הָאיכָּרים עיבּדוּ אוֹתָן בַּחֲלָקוֹת צָרוֹת ושָמרוּ לעַצמָם אֶת רוֹב הַיבוּל. הֵם עָבדוּ קָשֶה כָּל הַשָנָה ושילמוּ מִסים לַאֲדוֹן הָאֲחוּזָה ולַכּנֵסייָה, גַם בַּעֲבוֹדָה וגַם בּתוֹצֶרֶת.

חַיֵי הָעיר
בִּימֵי הַבֵּינַיים הַמאוּחָרים הִתפַּתֵחַ הַמִסחָר, והַסוֹחֲרים הִתעַשרוּ והִתחַזקוּ. הֶעָרים נַעֲשוּ מֶרכּזֵי מִסחָר חֲשוּבים ונוֹצַר מַעֲמָד חָדָש שֶל בַּעֲלֵי מלָאכָה. בַּעֲלֵי הַמלָאכָה הֵקימוּ אִרגוּנים, שֶנִקראוּ גילדוֹת, כּדֵי לפַקֵחַ עַל הַמחירים ועַל טיב הַסחוֹרָה.

פֵיאוֹדָליוּת
הַמלָכים נָתנוּ לַוָוסָלים שֶלָהֶם – אֲצילים חֲזָקים וַחֲשוּבים – שִטחֵי אֲדָמָה שֶנִקראוּ אֲחוּזוֹת. תמוּרַת הָאֲדָמָה נִלחֲמוּ הַוָוסָלים למַעַן הַמֶלֶך בִּשעַת הַצוֹרֶך. הַוָוסָלים חילקוּ אֶת אַדמָתָם לַאֲחוּזוֹת קטַנוֹת יוֹתֵר, ונָתנוּ אוֹתָן לַאֲצילים וּלאַבּירים פּחוּתים בַּמַעֲלָה. בִּתמוּרָה עָבדוּ הָאֲצילים והָאַבּירים בִּשביל הַוָוסָל ונִלחֲמוּ למַעֲנוֹ כּשֶקָרָא לָהֶם.

הַיהוּדים בִּימֵי הַבֵּינַיים
בִּימֵי הַבֵּינַיים חָיוּ יהוּדים בּמִזרַח אֵירוֹפָּה וּבמַעֲרָבָה (גֶרמַניָה, פּוֹלין, ספָרַד, דרוֹם צָרפַת וּצפוֹן אַפריקָה). בִּתקוּפָה זוֹ גָברָה מאוֹד שִׂנאַת הַיהוּדים. הֵם נִרדפוּ ונִגזרוּ עֲלֵיהֶם גזֵירוֹת קָשוֹת, בּייחוּד בִּימֵי מַסעֵי הַצלָב. שׂיאָן הָיָה בּגֵירוּש הַיהוּדים מִספָרַד (בּ-1492) ומִפּוֹרטוּגַל (ב-1496). עִם זֹאת הָיתָה זוֹ גַם תקוּפַת פּריחָה ויצירָה בּכָל תחוּמֵי הַמַחֲשָבָה הַיהוּדית. הוֹגֵי דֵעוֹת קָבעוּ אֶת עיקרֵי הָאֱמוּנָה ועָרכוּ קוֹבצֵי הֲלָכָה. רַש"י בּצָרפַת חיבֵּר אֶת פֵּירוּשוֹ לַמִקרָא ולַתַלמוּד, רַבּי יַעֲקֹב בֶּן אַשֵר חיבֵּר אֶת סֵפֶר הַהֲלָכוֹת 'אַרבָּעָה טוּרים' והָרַמבָּ"ם פָּעַל בּמִצרַיִם.

נשים
האיכרות עבדו קשה מאוד כל חייהן. הן גידלו את הילדים, טוו צמר וארגו בדים, ועזרו בכל עבודות המשק. גם נשות האצילים היו עסוקות. לעיתים קרובות הן ניהלו את אחוזות המשפחה כשהגברים נסעו לסיור באדמותיהם, או שיצאו למסע צלב לארץ הקודש. הנשים גם טיפלו בחולים וחינכו את הילדים.