מאגר מידע

מאגר מידע > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת ממלכת פרס > ימי שיבת ציון

מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : א | מחבר: אפרים שטרן

קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה

'יהוד מדינתא' הוא שמה הארמי של מדינת יהודה בתקופה הפרסית, אותה מדינה שהוקמה בידי שבי-הגולה והיתה גרעין ראשון לצמיחתו של היישוב היהודי הגדול של ימי בית שני.

מן הראוי לפתוח בקצרה בתיאור מקומה של מדינה זו בתוך ההיקף הנרחב יותר; לאמור: המקום שתפסה בתוך הארגון הממלכתי הפרסי בכלל, ובארץ-ישראל בפרט.

האימפריה הפרסית ירשה את זו הבבלית בשנת 538 לפני הספירה, ושלטה באיזור כמאתיים שנה, שלטונה היה יציב למדי ובראשה עמדה שושלת מלכים כמעט אחידה. אף-על-פי-כן אנו עדים לתופעה בלתי רגילה: בהמשך מאתיים שנות שלטונה – גם באותם אזורים שבהם נמשך שלטונה ברצוף ובאין מפריע – חלה ריאורגניזאציה מקפת ותכופה בסדרי-השלטון. אין הכוונה כאן לשינויים מצומצמים, אלא בריאורגניזאציה מקפת באזורי הממשל הנרחבים: הסאטראפיות. אפשר להדגים זאת בהיסטוריה הידועה של הסאטראפיה החמישית, הסאטראפיה שארץ-ישראל היתה חלק ממנה.1

בימיכורש (530-538 לפני הספירה) אוחד, כנראה, כל השטח שנכבש מן הבבלים (כולל בבל עצמה) ותחום עבר-נהרא הבבלי לפחווה אחת שעליה מונה הפחה גברו (גובריאס). בתחילת ימי דריוש הראשון (486-522 לפני הספירה), נעשתה ריאורגניזאציה מקפת במנהל האימפריאלי הפרסי. על-פי הירודוטוס (ג 98-95), נחלקה האימפריה מחדש בימי דריוש לעשרים סאטראפיות. בחלוקה זו הופרדה בבל מעבר-נהרא וחוברה לאשור כסאטראפיה אחת (שמספרה 9), ואילו עבר-נהרא, שהיא הפחווה החמישית במספר, כללה את סוריה, פיניקיה, ארץ-ישראל וקפריסין (שם, ג 91). אולם חלוקה זו אינה מתאשרת מן המקורות האפיגראפיים הידועים מימיו של דריוש הראשון עצמו: בשלוש כתובות שנשתמרו (בביסוטון, בפרסיפוליס ובנקש רוסטאם), שבהם נמנית רשימת הסאטראפיות שהקים, לא נזכרת כלל פחוות עבר-נהרא. סדר הסאטראפיות לפי הכתובת מביסוטון הוא כך: 3 – בבל; 4 – אשור; 5 – ערב; 6 – מצרים. סדר זה חוזר גם בכתובת מנקש רוסטאם (שם, מספר 18-15), ואילו התעודה מפרסיפוליס קוראת: 3 – בבל; 4 – ערב; 5 – אשור; 6 – מצרים.2 פירושו של דבר, שבימי דריוש הראשון נכללה עדיין פחוות עבר-נהרא בתחום המקיף יותר של 'בבל'. מתוך כך ניתן להסיק כי רשימת הסאטראפיות הנמנית אצל הירודוטוס מאוחרת מימי דריוש – למרות ייחוסה; היינו, מימיו של חאשיארש (אחשוורוש) הראשון (460-486 לפני הספירה). כיוון שהפרדתה של בבל מן הסאטראפיה של עבר-נהרא אירעה אל-נכון רק לאחר מרידתה בפרסים וחורבנה בשנת 482 לפני הספירה.3 מכל-מקום, אין כי עם בוא עזרא ונחמיה לארץ-ישראל (לאמור, סביב שנת 450), מצאו כבר את פחוות עבר-נהרדא שרירה וקיימת. יש להניח שהשינויים שנמנו לעיל לא היו האחרונים, שהרי אנו יודעים כי בשנת 400 לפני הספירה – עם השתחררותה של מצרים מעול פרס וביטול הסאטראפיה של מצרים – חלו שינויים נוספים; זאת – משום שצבאות מצרים יצאו ובאו בתחומי ארץ-ישראל, ובוודאי השיגו את גבולות הפחווה הזאת. ולבסוף: על מטבעותיו של אחד מאחרוני הסאטראפים של האיזור הזה, מזדי (או מזדי), נוסף לו התואר: 'זי על עבר-נהרא וחלך'; לאמור: אשר על עבר-הנהר וקיליקיה,4 ואפשר שרצועת החוף הקיליקית (איזור החוף הדרומי של אנאטוליה) נספחה אף היא בשלהי התקופה הפרסית לתחומי הסאטראפיה.

השינויים שחלו בסדרי הארגון של הסאטראפיה החמישית יש להם חשיבות להבנת תולדות מדינת יהוד. שהרי אם במשך תקופה כה קצרה בוצעו שינויים כה גדולים בהיקף הארגוני הנרחב, מן הדין היה שגם בתחומים המצומצמים יותר, בתוך הארגון הפנימי של הסאטראפיה, היתה תנועה מתמדת של חילופי שלטון, חילופי שטחים ולעתים אף שינויים מהותיים יותר.

לחלקים נוספים של המאמר:
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : א (פריט זה)
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ב
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ג
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ד
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ה
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ו

הערות שוליים:

  1. על הסאטראפיה של עבר-הנהר, ראה: A.F. Rasiny, Australian Journal of Biblical Archaeology, I (1969), pp. 51-78 (ושם ספרות).
  2. על ארגון הפחוות באימפריה הפרסית, ראה: K. Galling, 'Syrien in der Politik der Achämaniden', Archiv für Orientforschungen, XXVIII (1929); O. Leuze, Die Satrapieneinteilung in Syrien und im Zweistromlande, Halle 1935: A.J. Toynbee. A Study of History, VII. Oxford 1955. pp. 580-689; R.N. Frye. The Heritage of Persia, London 1966, pp. 119-137
  3. על מרד זה, ראה: A.T. Olmstead, History of the Persian Empire, Chicago 1948, p. 237
  4. G.A. Cooke, A Text-book of North-Semitic Inscriptians, Oxford 1903. p. 346

ביבליוגרפיה:
כותר: מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : א
מחבר: שטרן, אפרים
תאריך: תמוז תשל"ז , גליון 4
שם כתב עת: קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה
הוצאה לאור : יד יצחק בן-צבי
בעלי זכויות: יד יצחק בן-צבי
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית