מפעל תעודות של מדינת ישראל, שהוקם בשנת 1950 במטרה לסייע לישראל בקשייה הכספיים לאחר מלחמת העצמאות.

בספטמבר 1950 זימן ראש-הממשלה דויד בן-גוריון 50 אישים יהודיים מארצות-הברית ומארצות אחרות והציע להקים את מפעל הבונדס, כמקור כספי נוסף לצרכים הדוחקים של המדינה. באוקטובר 1950 נתכנסה ועידה של ארגונים וקהילות יהודיות בארצות-הברית והוסכם על הקמת מפעל הבונדס, שהופעל בשנת 1951. מפעלים דומים הוקמו גם באמריקה הלאטינית ב-1951; בקנדה – ב-1953 ובמערב-אירופה – ב-1954. מאז נוסד מפעל הבונדס, ועד 1973 נמכרו תעודותיו בערך של 2 מיליארד ורבע דולאר.