יהודים שניתלו בפקודת שלטונות המאנדאט הבריטים בעוון פעילות מחתרתית, שימוש בנשק נגד פורעים ערבים, התנקשות באנשי השלטון, שהיו עוינים ליהודים ולמפעל התחייה בארץ-ישראל ורדפו את חברי אירגוני המחתרות.

ואלה 12 חברי אצ"ל ולח"י, שהועלו לגרדום בידי הבריטים:

שלמה בן-יוסף
אליהו חכים
אליהו בית-צורי
דוב גרונר
מרדכי אלקחי
אליעזר קשאני
מאיר נקר
דוב רוזנבוים (יחיאל דרזנר)
משה בראזני
מאיר פיינשטיין
אבשלום חביב
יעקב וייס

ראשון העולים לגרדום בכלא עכו היה שלמה בן-יוסף (שלום טבצ'ניק), מחברי פלוגת בית"ר, שחנתה בראש פינה. הימים היו ימי מהומות-הדמים של 1939-1936. מצב הבטחון בגליל העליון היה קשה מאוד. הישוב היהודי הקטן בצפת היה נצור כל ימי המהומות ומותקף על-ידי ערבים. במושבה ראש פינה שקדה פלוגת בית"ר על שמירת המושבה ושדותיה.

ב-28 במארס 1938 רצחו ערבים 6 נוסעים יהודים מבין עשרה שהיו במכונית שנסעה מחיפה לצפת. בין הנרצחים שלוש נשים וילד.

הרצח הנתעב הרתיח דמם של יהודי הארץ. חברי בית"ר בראש פינה החליטו לקחת נקם. ב-21 באפריל 1938 יצאו שלושה חברי בית"ר חמושים ברימונים ובאקדחים לכביש צפת וירו במכונית-נוסעים ערבית. היריות לא פגעו באיש והשלושה נמלטו והסתתרו ברפת שבקירבת מקום. הם נתפסו בידי שוטרים והודו במעשם. הנסיונות לטשטש את המקרה עלו בתוהו בשל התנגדותם של השלושה, אשר הצהירו כי רצו להפגין נגד הטרור הערבי.

ב-5 ביוני 1938 הוציא בית הדין הצבאי הבריטי פסק דינו. אחד הנאשמים הוכרז כחולה-רוח. שניים נידונו למיתה ופסק דינו של האחד הוחלף למאסר עולם בשל גילו הצעיר. שלמה בן-יוסף הועלה לגרדום ב-29 ביוני 1938 (ל' בסיון תרצ"ח). בעוז רוח ותוך שירת "התקוה" עלה בן-יוסף אל הגרדום.

ב-16 באפריל 1947 ניתלו דוב גרונר, מרדכי אלקחי, אליעזר קשאני ודוב רוזנבוים. גרונר נתפס בידי הבריטים בעת התקפת אצ"ל על משטרת רמת-גן (23.4.1946); השלושה היו מנידוני "ליל ההלקאות" (29.12.1946). (דב רוזנבוים הוא כינויו של יחיאל דרזנר).

ב-21 באפריל 1947 פוצצו עצמם משה באראזאני, חבר לח"י, ומאיר פיינשטיין, חבר אצ"ל. משה באראזאני נידון למיתה ב-17 במארס על החזקת רימון-יד. מאיר פיינשטיין נידון על השתתפות בפיצוץ תחנת הרכבת בירושלים. יום תלייתם נקבע ל-21 באפריל. באמצעות אסירי המחתרת שבכלא ירושלים הועברו לשני הנידונים חמרי נפץ ופצצים בתוך שני תפוחי זהב. לפי התכנית היו צריכים לפוצץ על גופם את חומר הנפץ כאשר התליינים ייכנסו לתאם להובילם אל עמוד התלייה, ו"תמות נפשי עם פלשתים". אבל משנתברר להם כי הרב של בית הסוהר יהיה נוכח בהוצאתם מן התא, החליטו השניים להתאבד. מאיר עישן סיגריה והצית את הפתילים. שניהם מתו מות גיבורים.

ב-29 ביולי 1947 הועלו לגרדום בכלא עכו שלושת חברי אצ"ל - אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר - שנתפסו בעת הפריצה של כלא עכו. בשירת "התקוה" הלכו הנידונים לתלייה. הם נטמנו בבית העלמין בצפת.

ב-23 במארס 1945 הועלו לגרדום אליהו חכים ואליהו בית-צורי, חברי לח"י, שנשלחו מארץ-ישראל לקהיר להתנקש בחייו של הלורד מוין, המיניסטר הבריטי, שהואשם במעשים עויינים לציונות ולבית הלאומי היהודי בארץ ישראל. ב-6 בנובמבר 1944 הרגו השניים את הלורד מוין, נתפסו ונידונו למיתה בתלייה. עצמותיהם הועלו לישראל בשנת 1975.