סופר ועתונאי, מבקר ואמן-הדיוקן, מנהיג ציוני ומראשי התנועה הציונית העולמית.

נולד בפולין בשנת 1859. עילוי מבריק. חלוץ העתונאות העברית החדישה. נואם מזהיר. השתתף בעתון העברי "הצפירה" ונעשה לעורכו. כינויי-העט שלו היו נ"ס, אורח לשבת ועוד. כתב גם בלשונות אחרות פליטונים, תיאורי מסע, דיוקנאות אישים ועוד. עם הופעת הרצל נעשה מעריץ נלהב של הציונות המדינית ונושא דגלה עשרות שנים. סוקולוב תירגם ראשון לעברית את ספרו של הרצל "אלטנוילנד" וקבע לו שם עתיק, מקראי - "תל-אביב". בשנת 1906 היה מזכירה של ההנהלה הציונית העולמית. משנת 1911 חבר ההנהלה העולמית. סוקולוב ווייצמן ניהלו בימי מלחמת-העולם הראשונה את הפעילות הציונית המדינית ואת המשא-ומתן עם ראשי מדינות שונות להחשת הגשמתו של הרעיון הציוני ולפרסום הצהרת בלפור. סוקולוב ישב בראש קונגרסים ציוניים. היה יו"ר ההנהלה הציונית העולמית. בשנים 1935-1931 היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, במקומו של ד"ר חיים וייצמן. עם שובו של וייצמן לנשיאות, נבחר סוקולוב נשיא-כבוד של ההסתדרות הציונית העולמית.

סוקולוב נפטר בלונדון בשנת 1936 ועצמותיו הועלו - יחד עם עצמות רעייתו - בשנת 1956 לירושלים ונטמנו בהר הרצל. על שמו של סוקולוב הקיבוץ שדה נחום בפתח עמק בית-שאן, פרס לעתונאות של עירית תל-אביב-יפו בית העתונאים בתל-אביב, ורחובות בערי הארץ.

לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
נחום סוקולוב