מראשי תנועת העבודה בארץ-ישראל, מדינאי ומנהיג ציוני.
נולד ברוסיה בשנת 1885. מנעוריו פעיל בתנועה הציונית. ממחוללי תנועת "צעירי ציון" ומראשיה. עלה לארץ ישראל בשנת 1908 ונעשה מראשי מפלגת "הפועל הצעיר". היה ציר בקונגרסים הציוניים. השתתף בוועידת האיחוד של "צעירי ציון" ו"הפועל הצעיר" בוועידה הציונית העולמית בלונדון; בוועידת-היסוד של ההסתדרות הכללית של העובדים ועוד. שנים רבות חבר ההנהלה הציונית. היה מזכיר כללי של ההסתדרות (בשנים 1945 – 1948) ויו"ר הוועד הפועל הציוני. ביולי 1948 נבחר ליו"ר מועצת המדינה הזמנית. בפברואר 1949 נבחר ליושב-ראש הכנסת. נפטר בירושלים בשנת 1959.