ראשי-תיבות של גדודי נוער (לחינוך טרום-צבאי ולהכנה לשירות בצה"ל). ראשיתם בשנת 1936 בפרוץ מהומות-הדמים, כשליד ה"הגנה" הוקמו יחידות נועד בגיל 17-14 לקשר, לאיתות וכו'.

לאחר פרסום "הספר הלבן" הוקם במסגרת בתי-הספר התיכוניים חג"ם (חינוך גופני מוגבר). עם ארגונו של המטה הארצי של "ההגנה" התאחדו שני הגופים לאחד: גדנ"ע. במלחמת העצמאות, במבצע "קדש" ובמלחמת ששת הימים פעלו חניכי הגדנ"ע בשירות צה"ל. בשנת 1949 נפרד מהגדנ"ע הנח"ל ונעשה חיל עצמאי. כיום גדנ"ע הוא חטיבה עצמאית עם מפקדה ומרחבים. גדנ"ע משלב אימון גופני עם חינוך לאומי חברתי וחינוך לידיעת הארץ ולאהבת המולדת. התכניות לפעולותיו נערכות בשיתוף אגף הנוער והנח"ל במשרד הבטחון, משרד החינוך והתרבות ו"עליית הנוער". מפקדי גדנ"ע הם קציני צה"ל, שהוכשרו במיוחד לתפקידם. הגדנ"ע מקיים אימוני יום בבתי-ספר ואימוני ערב במועדונים, אימונים מרוכזים במחנאות ושדאות ועוד, מחנות קיץ, שירות לאומי והכשרה במקצועות מיוחדים.