התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ו. חכמי יבנה ובתי

חכמי יבנה עלה בידם לא רק לשקם את חיי החברה והרוח בארץ-ישראל, אלא אף להביאם לידי פריחה בכל התחומים. בהרבה יש לתלות את הדבר לא רק במעשיהם של ראשי הסנהדרין, אלא גם באישים גדולים שנתברכה בהם אותה תקופה, אישים שהטביעו את חותמם על מסורת התורה שבעל-פה, על דרכה של היהדות לדורות ועל חיי המעשה בדורם. בין האישים שהקימו וביססו את מוסדות ההנהגה היהודית ביבנה אין אף אחד שנמנה עם חוגי העילית החברתית בימי הבית, לא מן האריסטוקרטיה הפינאנסית ולא האריסטוקרטיה הכהונתית. היו בין החכמים ממוצא כהונתי ואף אנשים אמידים או עשירים ממש, אולם רבים מהם, וביניהם מן הדמויות הבולטות ביותר, היו בעלי מלאכה עניים או ממוצא דל. את מעמדם לא קבעו אלא ידיעתם בתורה, התנהגותם האישית ואישיותם העשירה.

מלבד הסנהדרין ביבנה שפעלה גם כבית-מדרש גדול להוראה ולפסק, פרחו בתי-מדרש בערים ובכפרים בכל חלקי הארץ: בכפר עזיז. דרומית לחברון פעל רבי ישמעאל;⁸⁹ בבני ברק בשפלת יהודה פעל רבי עקיבא;⁹⁰ בלוד ישב רבי אליעזר בן הורקנוס והיה לו בית-מדרש גדול.⁹¹ בפקיעין, הסמוכה ללוד, פעל רבי יהושע בן חנניה⁹² ובגליל – בציפורי, פעל רבי חלפתא; ובסיכנין – רבי חנניה בן תרדיון.⁹³ ראשי בתי-מדרש אלה היו באים לעתים מזומנות ליבנה, אך פעלו בהוראה ובהנהגת הציבור בעריהם ובאזוריהם.

אל חכמים אלו ואחרים שקיימו בתי-מדרש בעריהם השכימו תלמידים מהסביבה ואפילו ממרחקים, כגון תלמידי רבי טרפון שבאו אליו גם מהגליל.⁹⁴ אולם החכמים לא הסתפקו בהוראה רק בעירם, אלא נדדו על-פני עיירות בימות חול או שבתו באחת הערים ותלמידים ושומעים מן הסביבה התכנסו ושמעו תורתם.⁹⁵מסורות רבות מצויות על חכמי הדור המורים תורה מחוץ למקומות ישוביהם. כמה מסורות המספרות על בן עזאי שהרבה ללמד תורה בשווקי טבריה.⁹⁶ על רבי אליעזר בן הורקנוס מסופר ש'שבת בגליל העליון ושאלוהו שלושים הלכות בהלכות סוכה',⁹⁷ וכיוצא בהם רבים אחרים.

הלימוד לא נצטמצם בין כותלי בית-המדרש ובית-הכנסת. גם ביבנה עצמה כשמרובים היו השומעים שלא מקרב החכמים המוסמכים יצאו את בית-המדרש וישבו ב'כרם דיבנה'.⁹⁸ יש שהיו מלמדים בשדות 'תחת התאנה', 'תחת הזית' 'בצלו של שובך' ו'בפתחי שערים ובשוקים'.

הערות שוליים:
89. משנה, כלאים ו, ד.
90. בבלי, סנהדרין לב, ב.
91. בבלי, שם, שם; שיר השירים רבה פ"א, ג.
92. בבלי, סנהדרין שם, שם.
93. תוס', תענית יד, עמ' 216.
94. תוס', נגעים ח, עמ' 628.
95. משנה, עירובין ג, ה.
96. בבלי, עירובין כט, א וראה שם מקבילות.
97. בבלי, סוכה, כח, א.
98. תוס', עדויות א, א ועוד. אמנם יש שהמסורת מפרשת את המושג כמשל: 'זו סנהדרין שעשויה שורות שורות... כמטעת של כרם' (שיר השירים ח, ט). אולם כפשוטו היה זה כרם וכשהמתכנסים היו רבים התמלא הכרם 'חוץ מן העומדין לאחורי הגדר' (ירוש', ברכות פ"ד, ז, ע"ד).