עם חורבן הבית השני התרחבה התפוצה היהודית ונתרבו היהודים בארצות הגולה. אותם גורמים שהביאו להתהוות התפוצות בימי הבית השני – הגליות ובריחות מחמת רדיפות פוליטיות, קשיים כלכליים וחיפוש אחר דרכי מסחר, גיור ואחרים – התקיימו אף לאחר החורבן. וכמה מהם אפילו ביתר שאת. במיוחד ראוי להזכיר את תופעת הגיור שגברה לאחר החורבן. סברות שונות הועלו בידי חכמים כדי להסביר את תנועת ההתגיירות הבולטת במאות הראשונות לספירה.
אכן, לצד ארצות הפזורה העתיקות מלפני החורבן כגון בבל, מצרים, אסיה הקטנה, מופיעות בתקופתנו קהילות חדשות, בעיקר בארצות אירופה – ספרד, גרמניה, פאנוניה ועוד. קהילות יהודיות רבות נמצאו בתחום האימפריה הרומית וברחבי הממלכה הפרתית-פרסית. התפוצה היהודית השתרעה, אפוא, מן המפרץ הפרסי ועד למדי, חדייב וארמניה, חופי הים הכספי והים השחור; ארצות הדנובה ונהר הריינוס, גאליה, ספרד וצפון אפריקה. בכמה אזורים היה היישוב היהודי צפוף והתרכז בקהילות מרובות אוכלוסין כמו בבבל, סוריה אסיה הקטנה ומצרים. לאחר התמעטות היישוב היהודי במצרים כתוצאה ממרד היהודים בימי טריאנוס (בשנים 117-115), בולט ביותר מקומה של התפוצה היהודית הגדולה בבבל. ממחצית המאה ה- 2 ועד לסוף תקופתנו היוותה תפוצה זו את המרכז היהודי הגדול בגולה המכונה 'הגולה' סתם. עם ירידת היישוב היהודי בארץ-ישראל בסוף השלטון הביזאנטי, עולה ומתלבט ייחודה של יהדות בבל ומוסדות ההנהגה וההוראה שלה. לא זו בלבד שעולה בידה ליצור הנהגה יהודית עם סמכות כללית ומקיפה בתוככי ארץ בבל, אלא אף להדריך ולהנהיג רבות מן התפוצות היהודיות מחוץ לבבל כמעין יורשתה של ארץ-ישראל.
ברם, במשך כל תקופת המשנה והתלמוד, עד לסופה של המאה ה- 4, ובמידה מסויימת אף במאה ה- 5 וה- 6, יש לדון ביישוב היהודי בארץ-ישראל, בקשריו וביחסיו עם התפוצה היהודית, כבמרכז שבידו ההשפעה וההגמוניה על כל התפוצות כולן.
לחלקים נוספים של המאמר:
ארץ - ישראל והתפוצה היהודית (פריט זה)
ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : א. ההגמוניה של ארץ - ישראל ביחסיה עם התפוצות
ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ב. חידוש הקשרים עם הגולה
ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ג. העלייה לארץ - ישראל
ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ד. פדיון שבויים
ארץ - ישראל והתפוצה היהודית : ה. העלאת מתים לקבורה בארץ - ישראל