החלק הראשון בבִּיבְּלִיָה, כלומר בכתבי הקודש הנוצריים. זהו קובץ של ספרים יהודיים שתורגמו ליוונית, על פי המסורת, במאה ה- 3 לפני הספירה.
על פי תפיסת הזרם הקתולי והזרם האורתודוקסי בנצרות, הברית הישנה כוללת את כל ספרי התנ"ך וכן כמה ספרים נוספים, כגון ספרי מַקַבִּים, המתארים את מלחמות היהודים בשלטון היווני במאה ה- 3 לפני הספירה.
הזרם הפרוטסטנטי כולל בברית הישנה רק את הספרים הכלולים בתנ"ך. מקור שמו של הקובץ בפסוק מנבואות ירמיהו: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה ' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: " (ירמיהו לא, 30). הנצרות רואה ב"ברית הישנה" ספר התגלות, שניתן לבני ישראל במעמד הר סיני והיה אות לקשר המיוחד ביניהם לבין אלוהים. את הופעתו של ישוע, הנצרות רואה כברית חדשה שנכרתה בין אלוהים לבין בני האדם -אותם אלה שמאמינים בישוע והולכים בדרכו.