גַ'אהִלִיָה (בערות), כינוי מוסלמי לתקופה שקדמה להופעת האִסלאם.

הפירוש המילולי למונח הוא חוסר ריסון ובוּרוּת, והוא מבטא את יחסם השלילי של המוסלמים לערכים שהיו מקובלים בתקופה זו: אמונה בשדים ורוחות, קנאות שבטית, עבדות ועבודת אלילים. האלילים יוצגו על ידי אבנים קדושות, כשהמפורסמת שבהן הייתה האבן השחורה בכַּעְבַּה שבמַכַּה.

עם זאת יש לציין, כי בתקופה שקדמה לאִסלאם חוּבּרה בשפה הערבית שירה חשובה ומפוארת ביותר, שהועברה בעל פה.