לְמַה שימשו הַפִּירָמִידוֹת בְּמִצְרַיִם ומי בנה אותן? היכן בעולם ניתן להשקיף מִפִּירָמִידָה על שקיעה כפולה? מהי פִּירָמִידַת הַמָּזוֹן ואיזו פִּירָמִידָה מְשַׁמֶּשֶׁת כשער הכניסה למוזיאון מפורסם? לכבוד פֶּסַח יצאנו להרפתקה משולשת בעקבות הפִּירָמִידוֹת

אחת מהתעלומות שמעסיקות עד היום מַדְּעָנִים רבים ברחבי העולם היא תעלומת הפִּירָמִידוֹת הגדולות במִצְרַיִם. למה מדובר בתעלומה? ובכן, בְּהַגָּדַת פֶּסַח מסופר אומנם על בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ששימשו כַּעֲבָדִים במִצְרַיִם, וּבָנוּ את הפִּירָמִידוֹת, אך מַדְּעָנִים רבים סבורים כי הפִּירָמִידוֹת נבנו שנים רבות לפני שבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הגיעו למִצְרַיִם. כיום, חוֹקְרִים רבים אף טוענים שאת הַפִּירָמִידוֹת לא בנו כלל עֲבָדִים, אלא תושבי הַכְּפָרִים הסמוכים לפִּירָמִידוֹת. לפי הַהַעֲרָכוֹת, בין 20 ל-30 אלף פועלים בנו את הַפִּירָמִידוֹת במִצְרַיִם במשך קרוב ל-80 שנה!

אם אתם רוצים להכיר את הפִּירָמִידוֹת מקרוב, ואף לגלות היכן בעולם (ובחיינו) ניתן למצוא פִּירָמִידוֹת נוספות - אתם מוזמנים להצטרף להרפתקה משולשת.

כישוף, קסמים וְחַיְזָרִים

עד היום איש אינו יודע בְּוַדָּאוּת כיצד נבנו הַפִּירָמִידוֹת במִצְרַיִם, אך ברור שהבַּנָּאִים הַקַּדְמוֹנִים יִחֲסוּ חשיבות גדולה לְמִיקּוּמָן של הפִּירָמִידוֹת. הם נעזרו בָּאַסְטְרוֹנוֹמִים והציבו את הַפִּירָמִידוֹת כך שכל אחת מִצַּלְעוֹת הפִּירָמִידָה פנתה באופן מדויק לכל אחד מכיווני שׁוֹשַׁנת הרוחות: צָפוּן, דָּרוֹם, מִזְרָח וּמַעֲרָב. קווי הַמִּתְאָר של הַפִּירָמִידָה נמדדו וְשׂורְטְטוּ על חולות המדבר ואז החלו להביא את האבנים. האבנים הענקיות (הכבדות ביניהן שקלו 15 טון!) נחצבו בְּמַחְצָבוֹת רחוקות ונגררו, או הועמסו, על ספינות ששטו בנהר הַנִּילוּס עד לַאֲתַר הבנייה, שם הונחו האבנים זו על גבי זו. השאלה המעניינת ביותר היא איך הצליחו הבַּנָּאִים להעמיס את האבנים הענקיות האחת על גבי השנייה. הדעה המקובלת היא שהאבנים נגררו בַּשִּׁיפּוּעַ שנוצר על ידי בניית כֶּבֶש (מעין מנוף) ענק מֵעָפָר. לבסוף היתה הַפִּירָמִידָה מצופה אֶבֶן סִיד בצבע לָבָן בוהק, והקודקוד שלה היה מצופה במַתֶּכֶת מַבְרִיקָה (לעיתים אפילו זָהָב).

מבנה הפִּירָמִידוֹת היה כה מדויק עד שֶׁגודל הַסְּדָקִים בין האבנים שהרכיבו אותן הגיע לִכְדֵי סֶנְטִימֶטֶר אחד בלבד. מדובר בְּמִמְצָא מדהים כיוון שכל אבן בפִּירָמִידָה שקלה למעלה מִטּוֹן (=אֶלֶף קִילוֹגְרָמִים). תארו לעצמכם כמה כוח נדרש על מנת להרים כל אבן וּלְהָנִיחָהּ במקומה המדויק.

אין פלא, איפוא, שאגדות רבות נכתבו על הפִּירָמִידוֹת בכלל ועל צורת הפִּירָמִידָה בִּפְרָט. היו שטענו כי לצורת הפִּירָמִידָה המשולשת יש כוחות מיוחדים, קסומים, ויש אף שטענו כי את הפִּירָמִידוֹת בנו מבקרים מעולמות אחרים (או במילים אחרות: חַיְזָרִים). ואכן, את הפִּירָמִידָה ניתן למצוא במקומות רבים בעולם, ובעיקר - בְּמֶרְכַּז אָמֶרִיקָה.

שער לעולם הבא

למה, בעצם, שימשו הפִּירָמִידוֹת? ובכן, המִצְרַיִם הַקַּדְמוֹנִים האמינו בָּאֵלִים ובקיומם של חיים גם לאחר המוות, ולכן בנו לְמַלְכֵיהֶם (מלכי מִצְרַיִם נקראו "פַּרְעוֹנִים", וחיו במִצְרַיִם לפני כ-5,000 שנה) קִבְרֵי עֲנָק. המִּצְרִים האמינו שיש לעשות כל דבר שיוכל לְשָׁרֵת את הַמְּלָכִים, שיום אחד יָקוּמוּ לִתְחִיָּה כְּאֵלִים. לכן רצו המִּצְרִים גם לשמור על גופם של המְּלָכִים, ואף הצליחו למצוא דרך מסתורית לעשות זאת – באמצעות תהליך שנקרא חֲנִיטָה (לאחר תהליך החֲנִיטָה נקראה גופת המלך "מוּמְיָה").

הפִּירָמִידוֹת החלו להיבנות עוד בתקופת חייהם של המְּלָכִים ובתוכן אוחסנו חֶפְצֵיהֶם הָאִישִׁיִּים ואביזרים שאמורים היו לְשַׁמֵּשׁ אותם לאחר מותם. בתחילה נקברו המְּלָכִים בקברים שכונו "מַסַטְבּוֹת" ובימי הַכְּהונָּה השלישית של משפחת המְּלָכִים במִצְרַיִם (בסביבות 2,600 לִפְנֵי הַסְּפִירָה), נבנתה הפִּירָמִידָה הראשונה שנקראה "פִּירָמִידַת הַמַּדְרֵגָה". פִּירָמִידָה זו נבנתה עבור המלך (פַּרְעֹה) ג'וֹסֶּר והיא הִתְנַשְּׂאָה לגובה של כ-60 מטרים (כגובהו של בניין בן עשרים קומות!).

הפִּירָמִידוֹת נבנו בַּגָּדָה הַמַּעֲרָבִית של נהר הַנִּילוּס ("הַיְּאוֹר", כפי שמכונה בהגדת פֶּסַח), כיוון ששם נראה אֵל הַשֶּׁמֶשׁ שוקע בסוף כל יום.

פִּירָמִידוֹת בעולם

הפִּירָמִידוֹת במִצְרַיִם ידועות בּהִיסְטוֹרְיָה (וגם כיום) כְּמִבְנִים אַרְכִיטֶקְטוֹנִיִּים נדירים בשל גודלן וצורתן המיוחדת. בסיס הפִּירָמִידָה שימש כמבנה עליו הונחו אבנים באופן שֶׁאֶפְשָׁר בְּנִיָּה לַגּובַהּ. על ידי הנחת הַלְּבָנִים מהבסיס לְכִוּוּן הַקּודְקוֹד נוצר מבנה חזק ועמיד לאורך שנים.

אולם, לא רק הַמִּצְרִים הבינו זאת. גם במקומות רבים בִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה וּבְמֶרְכָּזָהּ נמצאו שְׂרִידִים רבים של פִּירָמִידוֹת. תַּרְבּוּת הַמְּאִיָּה - מַגוֹטַאמְלַה וּמֶקְסִיקוֹ, הָאִינְקָה - מִפֶּרוּ, וְהָאַצְטֶקִים – מִמֶּקְסִיקוֹ, הן שלוש הַתַּרְבּויּוֹת הגדולות של אָמֶרִיקָה והן הוֹתִירוּ אחריהן מבנים רבים הקיימים עד עצם היום הזה, כמו מִקְדָּשִׁים, פְּסָלִים וכמובן - פִּירָמִידוֹת. אותן תַּרְבּויּוֹת היו מתקדמות מאוד בתחום הַמָּתֶמָטִיקָה, הָאַסְטְרוֹנוֹמְיָה וְהָאַרְכִיטֶקְטוּרָה.

וכעת, נרחיק כמעט עד קצה העולם, למקום נוסף בו ניתן למצוא פִּירָמִידוֹת - סִין. גם שם נבנו פִּירָמִידוֹת ששימשו כמקומות קְבוּרָה לַקֵּיסָרִים. פִּירָמִידוֹת נוספות נמצא גם בְּמִיקְרוֹנֶזְיָה - שם נבנו על 92 אִיִּים מְלָאכוּתִיִּים (הסיבה לִבְנִיָּתָן לא ידועה עד היום). פִּירָמִידוֹת נוספות שבְנִיָּתָן נשארה בגדר תעלומה הן הפִּירָמִידוֹת שבכפר גוֹימַאר, בָּאִי הַסְּפָרַדִּי טֶנֶרִיף - הָאַרְכֵיאוֹלוֹגִים לא הצליחו עדיין לגלות מה גילן של הפִּירָמִידוֹת ועל ידי מי נבנו. המיוחד באותן פִּירָמִידוֹת הוא שביום הארוך ביותר בשנה ניתן לראות דרכן שקיעה כפולה מרהיבה - השמש שוקעת מאחורי הר גבוה, ולאחר מכן עוברת את ההר, מופיעה שוב ושוקעת מאחורי הר נוסף.

בְּאַדְרִיכָלוּת בַּת יָמֵינוּ קיימים מִבְנִים מועטים הנבנים בצורת פִּירָמִידָה. אולם, אם יִזְדַּמֵּן לכם לבקר בְּפָּארִיס, בִּירַת צָרְפַת, תוכלו לקפוץ לבקר גם בפִּירָמִידָה המפורסמת בעולם - פִּירָמִידַת הַזְּכוּכִית שנמצאת בכניסה לְמוּזֵיאוֹן הַלוֹבֶר, וְתוכְנְנָה על ידי הָאַדְרִיכָל פַּי יאוֹ מִינְג (IM Pei).

פִּירָמִידוֹת קרובות הרבה יותר תוכלו למצוא גם בארץ - בְּכִיכַּר רַבִּין שֶׁבְּתֵל אָבִיב נמצאת אַנְדַּרְטָה לְזֵכֶר הַשּׁוֹאָה. זו יצירתו של הָאָמָּן הַיִּשְׂרְאֵלִי יִגְאָל תוֹמַרְקִין, הבנויה כפִּירָמִידָה הפוכה שניצבת על קודְקוֹדָהּ ועשויה בַּרְזֶל חָלוּד וּפְלָדָה. גם באזור בֵּית שֶׁמֶשׁ, במקום שנקרא חורבת מדְרָס, נמצאה פִּירָמִידָה קטנה, בין חורבות הַיָּשׁוּב ששכן במקום לפני כ-3,000 שנה.

מהבסיס ועד לקודקוד

מלבד הַמִּבְנִים עליהם סיפרנו, הפִּירָמִידָה מוכרת גם ככינוי לכל דבר הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁלַבִּים - מהבסיס ועד לקּודְקוֹד. פִּירָמִידָה היא גם דרך לתיאור אופן מְדִידָה, מבנה חֶבְרָתִי או כַּלְכָּלִי, וכל מה שמורכב מפרטים רבים הבנויים בְּהַדְרָגָה וקיים ביניהם קשר.

וכמובן - הפִּירָמִידָה היא צורה גֵּיאוֹמֶטְרִית תְּלַת מְמַדִּית. בְּסִיסָהּ עשוי להיות מרובע או משולש, והוא מתחבר לקּודְקוֹד.

בתחום הַמָּתֶמָטִיקָה נוכל לגלות כי קיימים כמה סוגי פִּירָמִידוֹת: פִּירָמִידָה ישרה שֶׁקודְקוֹדָהּ נמצא בדיוק מעל המרכז של בְּסִיסָהּ, ופִּירָמִידָה משוכללת שבְּסִיסָהּ הוא ריבוע או משולש שְׁוֵה צְלָעוֹת. את שטח הפִּירָמִידָה מחשבים כך: מכפילים את שֶׁטַח הַבָּסִיס בגובה הפִּירָמִידָה, ומחלקים ב-3.

פִּירָמִידָה מוכרת נוספת היא פִּירָמִידַת הַמָּזוֹן המתארת את הַיַּחַס בין בעלי חיים המרכיבים את חוליות שרשרת המזון בטבע. כלומר – מבעלי החיים הטורפים ועד לבעלי החיים הקטנים, כשכל אחת מהקבוצות בפִּירָמִידָה משמשת כמזון לקבוצה שֶׁמֵּעָלֶיהָ.

פירמידת מזון נוספת היא זו הקשורה לִתְזוּנַת הָאָדָם. היא מורכבת משכבות מזון בעלות עֵרֶךְ תְּזוּנָתִי דומה: מקבוצת המזונות המועשרים בּפַּחְמֵימוֹת, שהם הבסיס לְאַסְפָּקַת הָאֶנֶרְגְּיָה שלנו, קבוצת הירקות המספקים מִינֶרָלִים וּוִיטָמִינִים, קבוצת המזונות העשירים בּחֶלְבּוֹן וקבוצת המזונות העשירים בשומן (שאם מַפְרִיזִים בַּאֲכִילָתָם – משמינים, ולכן קבוצה זו נמצאת בראש הפִּירָמִידָה).

פירמידת הַגִּילָאִים משמשת למדידת הרכב המינים והגילאים בְּאוכְלוּסִיָּה מסוימת. למשל, באמצעות הפִּירָמִידָה הזו ניתן לבדוק כמה תינוקות נולדו השנה או מהו ממוצע הגיל המבוגר ביותר במדינה.

ישנם גם משחקי פִּירָמִידוֹת שונים, הקשורים בּאופִי הַחֲלוקָּה של כסף, מידע או מוצר בקבוצה מסוימת. בסרט הקולנוע "תעביר את זה הלאה", למשל, מראים כיצד ילד קטן מסוגל, באמצעות רעיון הפִּירָמִידָה, להעביר אהבה ועזרה לעולם. הרעיון של אותו ילד התבסס על כך שאדם מסוים יעזור לשלושה אנשים נוספים. אותם שלושה אנשים עושים מעשה טוב עבור שלושה אנשים נוספים, וכך נוצרת פִּירָמִידָה אֵינְסוֹפִית של עֶזְרָה הֲדָדִית.