פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

על מצב יהודי פולין לאחר כניסת הצבא הגרמני

אך באו הגרמנים והנה קמה לתחייה במלוא עוזה האנטישמיות. לראשונה מתגלה הדבר סביב "מפעל הצדקה הנאצי" – (NVS – Nazional Sozialistische Volkswohlfahrt). לאוכלוסייתה המורעבת של וארשה מחלקים ממשאיות ענק של ה- NVS לחם ומרק (שהוכנו ממצרכים שהוחרמו בפולין). תחילה לא מנעו מהיהודים את הסיוע הזה. הדבר נעשה לשם הסרטת סרטי תעמולה בבירה שנכבשה זה עתה. עד הייתי לחלוקת מרק ולחם ליהודים בכיכר מורנוב (Pl. Muranoaski). ראיתי גם כיצד בגמר ההסרטה הפליאו החיילים הגרמנים מכותיהם ביהודים וכיצד פיזרו את התור לחלוקה שסודר על-ידם – ולצורכיהם. פרחחים היו שולפים את היהודים הרעבים מתוך התורים ומצביעים עליהם באצבע – יהודי – Jude (זו הייתה המלה הגרמנית שהפושעים האנטישמים ידעו).

מיד החלה גם חטיפת יהודים לעבודת כפייה בעוצבות הצבאיות השונות אשר היו זקוקות לבעלי מקצוע שונים לצורכיהן. סרטי השרוול המיוחדים ליהודים טרם היו בשימוש וקשה היה לגרמנים להבחין בין יהודים למי שאינם יהודים. החלאה האנטישמית באה ברצון לעזרתם. הם מצביעים בחפץ לב על היהודים. זהו הקשר הראשון, הבלתי אמצעי, בין האנטישמים הפולנים לבין הנאצים. החוליה המחברת ביניהם, כתמיד, הם היהודים.

מתחיל שוד רחב ממדים של רכוש יהודי, בחנויות ובדירות. כנופיות של חיילי צבא הכיבוש מרוקנות דירה אחר דירה מתכולתה. לשם כך דרוש איש מקומי, המכיר את הסביבה וישמש מתווך. החלאה האנטישמית מתגייסת למשימה זו ולעזרתה באים שרתי הבתים ושומרי החנויות. לא חסרו ביניהם גם אנשי העולם התחתון היהודי. ואך כפסע בין ליווי השוד בדירות, חנויות ומחסנים, לבין שיתוף פעולה קבוע עם הגסטאפו, המשטרה הגרמנית ובני מינה. מקרב בריונים אלה, שאין רגשי אנוש בלבם, יבואו שומרי מחנות הכפייה ליהודים. אלה הם אנשי הלאגרשוץ (Lagerschutz), אשר יענו ויתעללו בבאי המחנות, ללא אימת עונש עליהם. הם אשר יפצעו וירצחו כל מי שאין בידו הכסף לפדות נפשו מידיהם.

בסתיו 1939 מתנהל בווארשה מסחר ענף ברחובות. אנשים לאלפים אשר מטה לחמם נשבר בהפצצות, מוכרים את שארית חפציהם. החנויות נעולות מפחד השוד הגרמני משום שאלה במסווה קנייה לוקחים את מיטב הסחורות באפס דמים. ברחוב אפשר לקנות הכל בזיל הזול. בריונים אנטישמים משלחים במוכרים היהודים את הגרמנים. ואלה, בעצה אחת עם אותם שודדי-רחוב, קונים בפרוטות את כל רכושו של המוכר או שאינם משלמים כלל. המסחר הוא בידי הנשים, הגברים אינם מעיזים לצאת לרחוב. לא אחת שמעו אוזני בכיין של נשים שהשותפות הזו, הפולנית-גרמנית, גזלה את כל מרכולתן וסתמה על ידי כך את הגולל על פרנסתן גם לעתיד. המעשים הללו נישלו את היהודים מן המסחר ברחובות העיר. פרנסה זו עוברת כעת לידי הפולני.

הבריונים אינם מסתפקים עוד בשוד הרוכלים ברחובות. הם מוליכים את הגרמנים לחנויות היהודים ולמחסניהם. שיתוף הפעולה הזה בין אנשי צבא גרמנים, אנשי הגסטאפו, הגרמנים המקומיים (פולקסדויטשה) לבין האנטישמים הפולנים פורה מאוד. כך שודדים הגרמנים רכוש של מיליונים, שנאסף בזעת אפיים במשך דורות. היו בין בעלי החנויות והמחסנים כאלה אשר בהתקפת יאוש פיזרו סחורותיהם בין עוברי אורח, חינם אין כסף. שוד החנויות הוא מעשה יומיומי. די שגרמני בלוית ידידתו הפרוצה יסור לחנות כלשהי, כבר מתלווה אליו חבורת פרחחים, שודדי הרחוב, אשר תרוקן את החנות מכל אשר בה.

חורף 1939/40. הפורעים משתוללים ברחובות ואין מוחה בידם. הם תוקפים עוברים ושבים ברחובות ללא עונש. קורבנותיהם העיקריים – בעלי זקן ופאות. הגרמנים נמשכים במיוחד ליהודים מזוקנים לבושי קפוטה מסורתית. יש מהם מומחים לדבר – עוצרים יהודי חרד, גוזזים זקנו במספריים, ולרוב גרוע מזה, קוצצים בסכין, החותך בבשר החי ובזקן גם יחד. עמם החלאה המקומית ביללת צחוק היא מעודדת את מרעיה הגרמנים, המרביצים תרבות ביהודים בעזרת סכין. יש והתפקידים מתחלקים: הפולני מחפש ומוצא את בעל הזקן, הגרמני עוצר אותו ומקצץ זקנו, כאשר הפולני, עזר כנגדו, אוחז בקורבן בשעת המעשה.

מספר הפורעים גדל והלך. השוד והגזל זו הפרנסה היחידה שמופרעים אלו ידעו מעודם. אין עוד די בהתנפלות בודדת. יש ארגון הפורש חסותו על רוצחים אלה – זו אחת מהסתעפויות ה- ONR. האפוטרופוסים הללו מחליטים כי הגיעה העת להעניק לווארשה מחזה לו השתוקקו זה מכבר. ה- NVS הנאצי חילק "לחם" ואילו הם יתנו את "השעשועים". בחורף כבר אירעו מספר מהומות אנטישמיות, אך המפורסם ביותר הוא הפוגרום של פברואר 1940. כנופיות בריונים אנטישמים בהנהגת גרמני משוטטות ברחובות. הגרמני הוא הנותן חסותו לאירוע ומאבטח ערפו. נשקם – מקלות ומוטות ברזל. הסיסמאות שבפיהם, "הבוז והמוות ליהודים", "תחי פולין העצמאית בלא יהודים" וכו'. בדרכים הם פוקדים את חנויות היהודים, המסומנות בתגי "מגן דוד", את חלונותיהן מנפצים, את תריסי הברזל עוקרים ממקומם, פותחים את הדלתות לרווחה ושודדים הכל. יהודים שנקלעו לדרכם מוכים עד אבדן חושים. השוד הוא שיאם של המאורעות ומטרתם האמיתית. הפוגרום נמשך ימים אחדים מבלי שאיש יתערב. שותקת המשטרה הפולנית, הממונה על ביטחון התושבים, נאלמו דום הארגונים הפטריוטיים הפולנים. יד עלומה מכוונת את מהלך הפוגרום והוא נפסק כאילו על-פי פקודה והכל חוזר לקדמותו.

לקריאה נוספת:
פולין
ורשה
בעיות ההצלה בפולין הכבושה

באתר יד ושם:
מקורות רשמיים נוספים בנושא גטו ובידוד
חומרי עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא גטו ובידוד
מבחר חומרים בנושא גטו ובידוד