תנאי החיים של המעפילים שגורשו לקפריסין היו קשים. ממשלת המנדט בארץ ישראל חויבה בהוצאת הקמת מחנות הגירוש והחזקת המעפילים בהם. הדבר הכביד ביותר על תקציבה הגרעוני. על כן השתדלה להטיל את הדאגה לסיעוד הגולים על הסוכנות היהודית והגו'ינט. הסוכנות היהודית היתה שרויה בדילמה. רשמית היא לא הכירה בחוקיותו של גירוש המעפילים, ולכן גם סירבה להשתמש בסיעוד, כדי שלא לשחרר את השלטונות הבריטיים מאחריותם לאחזקת הגולים ולבריאותם. על כן ביקשה הסוכנות מהג'וינט ליטול עליו את סיעודם של הגולים, והג'וינט נענה לבקשה. הג'וינט תרם רבות להקלת סבלם של הגולים: שיפר את רמת התזונה, דאג לסיפוק צורכי הדת, הפעיל מרפאות ובתי תינוקות ,דאג לחינוך הילדים ובני הנוער הרבים שהיו במחנה ואף פתח במחנות מדור לחיפוש קרובים.
לקריאה נוספת:
גרוש קפריסין
מעדותה של מרים שטיינר על תחושת האובדן על בני המשפחה שלא שרדו את המלחמה
מעדותו של אלעזר אדלר על יצר החיים במחנות העקורים
באתר יד ושם:
חפצים נוספים בנושא שארית הפליטה
עדויות וידאו : כאב השחרור והחזרה לחיים
טקס – "היכן אוכל למצוא מקום שיהיה לי בית?" – כאב השחרור וחזרה לחיים