באלבומה של הצלמת עליזה אורבך, 'ראשונים' מצויות שלוש תמונות של יעקב חזן. הראשונה תמונת-פורטרט: ראשו ממלא את מסגרת העמוד כולה. פניו הן פנים טובות של איש זקן. בלוריתו הלבנה עודנה מלאה, והחריצים משתלבים איתה לתשבץ עשיר של מבעי-חכמה רכים ומעוגלים. פיו פעור בהבעה שהיא ספק חיוך, ספק שאלה. עיניו מפיקות סקרנות של ילד ותום של עול-ימים. בתמונה השנייה שעונה ברטה אשתו על כתפו, והוא חובק אותה בידו, ופניו הנוטות אליה אומרות חמלה אוהבת.

התמונה השלישית עולה על כולן: חזן מצולם בה כשהוא עומד מתחת לעץ-עבות, עץ שנטע במו ידיו במשמר-העמק לפני עשרות שנים. העץ מיתמר ועולה מעלה. צמרתו טובלת בגובהי שמים. גזעו החסון מחורץ כפני האיש העומד תחתיו ומשקיף לעבר אופקים רחוקים. העץ הוא מחסה ומשענת איתנה לאיש שנטע אותו.

חזן הנסמך אל העץ היה אדם אופטימי גם בעשור העשירי לחייו, 'אופטימיסט ללא תקנה', על-פי עדותו שלו. סמוך למותו חזר והדגיש: 'אני נתון כולי לדבר אחד – להווה ולעתיד. אני עדיין מאמין בעתיד'.

חזן, הצעיר מבין האישים להם מוקדש מאמר זה, הגיע לגיל מופלג. הוא נפטר ביולי 1992, בהיותו בן למעלה מ- 92. האהבה, טוב הלב, האמונה וההזדהות השלמה עם הדרך בה ניווט את חייו, כל אלה הצטרפו אצלו לחוסן הטבעי. בזכותם המשיך האיש הזקן להיות אדם ער ומעורב בחיי ביתו, משמר-העמק, ובחיים התנועתיים והלאומיים.

חזן נולד בעיר בריסק שבפולין בשנת 1899. אביו היה עילוי, תלמיד-ישיבה שהתחנך על ברכי השקפתם של המתנגדים. כמו אביו של טבנקין, כן גם אביו של חזן היה לחוזר בשאלה לאחר שהוסמך לרבנות. גם הוא נאלץ לעקור בשל כך מעיר הולדתו לווארשה, הכרך שהיה באותם ימים מרכז החיים היהודיים בפולין. מעת שפרש מאורח החיים הדתי היה אביו של חזן לציוני פעיל. בעת פולמוס אוגנדה נתפס לרעיון הטריטוריאליסטי, מחמת חרדתו לגורל העם היהודי. הוא היה משך זמן קצר מנהיגם של הטריטוריאליסטים בפולין, עד שנפטר והוא בן 32. חזן גדל מילדות כיתום וכבן יחיד לאמו. בגיל צעיר הצטרף חזן לארגון הנוער היהודי הצופי 'השומר', ובנעוריו נימנה עם אלה שקירבו ואיחדו אותו עם תנועת השומר הצעיר הגליצאית.

סגנונה של תנועת השומר הצעיר בפולין היה נינוח יותר, בהשוואה לאופי הנוקשה, המופנם והמהפכני של התנועה הגליצאית. חברי התנועה בפולין היו גם הם ברובם תלמידי גימנסיות, שבאו מבתים מבוססים, אלא שהרחוב היהודי בפולין של אותם ימים היה פתוח יותר לתרבות המערבית החילונית. מכאן נבעה גישה ומסורת פלורליסטית ופחות נטייה להסתגרות ולהתבדלות. משמר-העמק, קיבוץ ב' של 'השומר הצעיר', שהוקם על-ידי יוצאי קן וארשה היה מאז ומתמיד סמן ימני בתנועה, ובין חבריו היתה תמיד הסתייגות מהכתתיות המאפיינת חלקים אחרים בהשומר הצעיר.

יערי שמר על מעמדו כמנהיג לא במעט בזכות ההקפדה להוות לשון-מאזניים בין השמאל לימין בתנועתו. חזן לעומתו היה מזוהה עם האגף הימני, בניגוד לאורן, ריפתין ופרי, שניצבו בשמאל.

שיתוף הפעולה יוצא הדופן בין יערי לחזן נמשך קרוב ל- 63 שנה. עלייתו של חזן התעכבה עד לסוף שנת 1923 בגין החלטתו לשרת בצבא הפולני. הוא עשה זאת מתוך רגש-אחריות לאומי; מחשש שמא יגיבו הפולנים באנטישמיות על השתמטותם של צעירים יהודים מהשירות. עם עלייתו לארץ הצטרף לחבריו שישבו בנהלל. שם נוצר הקשר בינו ובין יערי, שהיה עדיין מחוץ למעגל ההנהגה התנועתי. הקשר, שהחל בטיול לילי משותף לכרמל, נמשך מאז, חזן עצמו העיד:

היינו שני אנשים, השונים קוטבית אחד מהשני... כל תפיסת חיינו וכל הערכת חיינו, לפני שהגענו להשומר הצעיר, היתה שונה קוטבית. מה שקיים את השותפות הזאת... היתה הזדהותנו המוחלטת עם התנועה. התנועה כאילו בלעה את שנינו לתוכה ובתוכה התמזגנו ללא-הפרד. לא חסרו בינינו חילוקי-דעות ובעקבותיהם גם ויכוחים רבים... אבל התנועה - הזדהותנו והתמזגותנו עמה הפכה את שני העולמות שלנו, לפעמים כה שונים זה מזה, לא כסותרים זה את זה כי אם כמשלימים ומחזקים אחד את השני.

כאמור, יותר משישה עשורי שנים הנהיגו שני האישים את תנועתם. חזן קיבל את ראשותו של יערי, אם כי במקרים רבים לא קיבל את מרותו וחלק על עמדותיו. יערי היה פעיל במערכות החיצוניות, ואילו חזן התמקד בהנהגה התנועתית פנימה. יערי היה מנהיג מטיל מרות; מנהיגותו של חזן היתה משותתת על החיבה והאהדה שרחשו לו חבריו.

לחלקים נוספים של המאמר:
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : יצחק טבנקין : המנהיג והתנועה - יישות אחת
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : שלמה לביא : חלוץ תמיד
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : מאיר יערי : שילוב של אב סמכותי וכוהן גדול
ארבעה מייסדים ומנהיגים - מחוללי התנועות הקיבוציות בעמק : יעקב חזן : 'אופטימיסט ללא תקנה' (פריט זה)