ב- 2 במרס 1942 תבעו הגרמנים חמשת אלפים יהודים, אך לא מקרב העובדים במפעלים שייצרו למענם. הם מסרו שיסכימו לקבל ילדים קטנים ואנשים זקנים. ביודנראט הועלתה ההצעה למסור את הנכים והזקנים, אך הוראת המחתרת הייתה נחרצת: שום מסחר בנשמות יהודיות. מפקד המשטרה היהודית יעץ לאנשי הגטו באמצעות נאמניו, להסתתר. הגרמנים איימו על אנשי היודנראט בתלייה. אולם היודנראט עמד בשלו, ולא מילא אחר הוראות הגרמנים. בתגובה לכך חדרו הגרמנים לבית-הילדים והשליכו את שוכניו לבור. וילהלם קובה, נציב מחוז ביילורוסיה, הורה למלא את המכסה באנשים מ"שירות העבודה" שהיו בדרכם לגטו. ב"אקציה" זו נרצחו למעלה מחמשת אלפים יהודים. בעקבות הטבח, גברה פעולת המחתרת בהוצאת אנשים ליערות.
לקריאה נוספת:
יודנרט
טיפולוגיה של היודנראטים במזרח-אירופה
חובת רישום, הקמת יודנדראט והגבלות על יהודי יוון
באתר יד ושם:
חומרי עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא גטו ובידוד
מחקרים נוספים בנושא גטו ובידוד
מבחר חומרים בנושא גטו ובידוד