פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

למחרת, בטרם זרחה השמש (בארבע לפנות בוקר לערך) הופיעו הקאפואיות ופקדו עלינו לקום ולסדר את המיטות - גם שגרה זו בוצעה בדייקנות צבאית. השמיכות היו צריכות להיות מונחות בהתאמה ובסימטריות. אחר כך היה עלינו לטאטא את הצריף, שלא היה מלוכלך במיוחד משום שלא היה לנו לא מזון ולא רכוש. וכך, למרבה האירוניה, בעוד הצריפים היו יחסית נקיים, אנחנו היינו מלוכלכות ושרצנו כינים. אחר כך פקדו עלינו לצאת למסדר – ה'אפל'. מזג האוויר היה חמים, השמים היו מוארים באור צהבהב שהתמזג בהדרגה עם הכחול. בעודנו עומדות בחמישיות, התבוננתי בשחר המפציע. כל המחנה עמד בחוץ והמתין לספירה. ב'אפל' נקראו כל שמות האסירים, וכל העת צעדו בין השורות השומרים הגרמנים, מלווים בכלביהם. הספירה נמשכה כשעתיים. נאלצנו לעמוד דום כל העת ולהביט ישר קדימה.

זה היה מבחן כוח סבל שנאלצנו לעבור פעמיים ביום בכל תקופת שהותנו במחנה. באותו בוקר קיץ חם - הראשון לשהותנו במחנה - היה לי קשה להאמין שנצטרך לסבול עינוי מעין זה גם בבקרים של החורף הפולני המקפיא, לבושות רק במלבוש קל ודקיק , כמו שלבשנו באותו היום. גם לא תיארתי לעצמי שאם תחול טעות כלשהי, ולו בספרה אחת בלבד, יתחיל כל תהליך הספירה מחדש. עם התקרב החורף, מתו אסירות רבות יותר, וכך השתבשה הספירה. ובעקבותיה מתו נשים נוספות בלילה הבא.

המסדר הראשון היה עינוי מיוחד משום שעדיין לא קיבלנו לא מזון ולא מים. הייתי רעבה מאוד ונואשת למזון, אך לא השתחררנו עד לזריחת החמה, ורק אז הורשינו לחזור לצריף, שם חילקו מזון ושתייה. כל אחת קיבלה פרוסת לחם שחור בעובי של כעשרה סנטימטרים. תחליף קפה, קר וללא סוכר חולק בספל אימאל סדוק או בספל פח – ספל אחד בעבור חמש נשים. היות שהספלים לא הספיקו לכולן, נאלצה כל קבוצה של חמש נשים לשתות מספל אחד. זאת הייתה השיטה המקובלת, ועד מהרה למדנו כי כדי להשיג מנה אישית יש צורך להשיג ספל אישי. מוטי ואני ויתרנו על מספר מנות לחם תמורת ספל.

לקריאה נוספת:
אושויץ
מחנות השמדה
מחנות ריכוז

באתר יד ושם:
אלבום אושוויץ
עדויות וידיאו - הסלקציה : ג'קי חנדלי
יומנים נוספים בנושא המחנות הנאציים