בגטו טרזיינשטט נכלאו בעיקר יהודים מצ'כיה וגם מגרמניה, מאוסטריה, מהולנד, מדנמרק ומהונגריה. הגטו נועד לשמש מחנה מעבר לפני גירוש היהודים בהדרגה למחנות השמדה. אחר כך, ב-1944, הוא שימש אתר הסוואה לרצח יהודי אירופה בכך שהוצג כ"יישוב יהודי לדוגמה". על-מנת לשפר את תנאי חייהם של הילדים בגטו, הוקמו עבורם מעונות מיוחדים, שם חיו , בנפרד מהוריהם, תחת השגחת מדריכים. הילדים השתתפו בהצגות, למדו ואף הוציאו לאור עיתונים. בגטו התקיימו אירועי תרבות ביוזמת היהודים הכלואים בו: ערבי בידור, הצגות תאטרון וקונצרטים. חיי היצירה והתרבות היו חלק ממציאות יום-יומית מורכבת של חיים בצל המוות: רוב הזקנים שהובאו לגטו מגרמניה מתו בתוך הגטו, והוא שימש כאמור בעיקר תחנת מעבר בדרך למחנות המוות. ב-9 במאי 1945 שיחרר הצבא האדום את גטו טרזיינשטט. מתוך כ-155,650 יהודים שגורשו לטרזיינשטט, מתו בגטו 34,000. כ-87,000 גורשו למחנות בפולין ורק כ-3,000 מיהודי טרזיינשטט שרדו מהמחנות.

לקריאה נוספת:
טרזינשטט
באתר יד ושם:
לתצלומים נוספים בנושא גטו ובידוד
למבחר חומרים בנושא גטו ובידוד
אנציקלופדיית הגטאות

פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.