מאגר מידע
מאגר מידע > שואה > גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939

חוקי נירנברג

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

חוק אזרחות הרייך מיום 15 בספטמבר 1935

הרייכסטאג החליט פה אחד על החוק הבא המפרסם בזה:

  1. (1) נתין המדינה הוא כל מי שנתון לחסות הרייך הגרמני, ולכן הוא במיוחד מחויב כלפיו.
    (2) נתינות המדינה מוענקת לפי הוראות חוק נתינות הרייך והמדינה.
  2. (1) אזרח הרייך הוא רק אותו נתין המדינה בעל דם גרמני או בעל דם קרוב לו המוכיח על ידי התנהגותו שהוא נכון וראוי לשרת בנאמנות את העם הגרמני והרייך.
    (2) זכות אזרחות הרייך מוענקת על ידי מתן תעודות אזרחות הרייך.
    (3) אזרח הרייך הוא בלבד בעל הזכויות הפוליטיות המלאות בהתאם לחוקים.
  3. מיניסטר הפנים מוציא בתיאום עם ממלא מקום הפיהרר את ההוראות המשפטיות והמנהליות הדרושות לביצוע ולהשלמת חוק זה.

נירנברג, 15 בספטמבר 1935
הפיהרר וקאנצלר הרייך
אדולף היטלר
מיניסטר הפנים פריק

החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני מיום 15 בספטמבר 1935

חדור הכרה שטוהר הדם הגרמני הוא תנאי מוקדם להמשך קיומו של העם הגרמני, חדור רצון בלתי נמנע להבטיח את האומה הגרמנית לעולם, החליט הרייכסטאג פה אחד על החוק הבא, המתפרסם בזה:

  1. (1) נישואים בין יהודים ובין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו – אסורים. נישואים שנערכו בניגוד [לחוק] בטלים, גם אם נערכו בחו"ל לשם עקיפת חוק זה.
    (2) רק התובע הכללי יכול להגיש תביעה לביטול [הנישואים].
  2. יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים ונתיני המדינה, בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו – אסורים.
  3. יהודים אינם רשאים להעסיק במשק ביתם נתינות המדינה בעלות דם גרמני או בעלות דם קרוב לו שהן למטה מגיל 45.
  4. (1) אסור ליהודים להניף את דגל הרייך והמדינה ולהציג את צבעי הרייך.
    (2) לעומת זאת מותר להם להציג את הצבעים היהודיים. ביצוע היתר זה עומד תחת חסות המדינה.
  5. (1) העובר על איסור זה של סעיף 1 עונשו בית סוהר.
    (2) אדם העובר על איסור של סעיף 2 עונשו מאסר או בית סוהר.
    (3) העובר על הוראות סעיף 3 ו- 4 עונשו מאסר עד שנה וקנס כספי או אחד מעונשים אלה.
  6. מיניסטר הפנים מוציא בתיאום עם ממלא מקום הפיהרר ומיניסטר המשפטים את ההוראות המשפטיות והמנהליות הדרושות לביצוע ולהשלמת חוק זה.
  7. החוק נכנס לתוקפו יום לאחר פרסומו; סעיף 3 רק ב- 1 בינואר 1936.

נירנברג, 15 בספטמבר 1935
הפיהרר וקאנצלר הרייך - אדולף היטלר
מיניסטר הפנים - פריק
מיניסטר המשפטים - ד"ר גירטנר
ממלא מקום הפיהרר - ר' הס

מתוך התקנה הראשונה לחוק אזרחות הרייך מיום 14 נובמבר 1935

4.
(1) יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך. אין לו זכות הצבעה בעניינים פוליטיים; הוא אינו יכול לכהן במשרה ציבורית.

5.
(1) יהודי הינו מי שמוצאו לפחות משלושה סבים שהם יהודים גמורים לפני גזעם.
(2) כיהודי נחשב גם בן תערובת, נתין המדינה שמוצאו משני סבים יהודים גמורים.

(א) אשר השתייך בעת הוצאת החוק לקהילה היהודית או נתקבל אליה לאחר מכן.
(ב) מי שהיה בעת הוצאת החוק נשוי ליהודי או התחתן עם יהודי לאחר מכן.
(ג) מי שמוצאו מנישואין עם יהודי כמשמעו בפסקה (1) שנערכו לאחר שהחוק להגנת הדם (ד) והכבוד הגרמני מ- 15בספטמבר 1935 נכנס לתוקפו.

מי שמוצאו מיחסים עם יהודי מחוץ לנישואים כמשמעו בפסקה (1) ונולד מחוץ לנישואים אחרי 31 ביולי 1936.

לקריאה נוספת:
חוקי נירנברג
תגובת הציבור היהודי בגרמניה לחוקי נירנברג
באתר יד ושם:
מקורות רשמיים נוספים בנושא גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939
מבחר חומרים בנושא גרמניה הנאצית והיהודים 1933-1939
המוזיאון החדש – גרמניה הנאצית והיהודים 33-39


ביבליוגרפיה:
כותר: חוקי נירנברג
שם ספר: השואה בתיעוד : מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה פולין וברית המועצות.
עורכי הספר: ארד, יצחק ; גוטמן, ישראל ; מרגליות, אברהם
תאריך: תשל"ח
הוצאה לאור : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
בעלי זכויות: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
| גרסת הדפסה | העתק קטע למסמך עריכה | הצג פריטים דומים |

אטלס תולדוט | לקסיקון תולדוט

תולדוט אתר ההיסטוריה מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית