מאיר ורד, יליד אוטיניה (OTTYNIA) שבפולין, 1927.
בן למשפחה מסורתית-דתית. רוב האוכלוסייה בעיירה היתה אוקראנית. העד למד בבי"ס מקומי בשפה הפולנית ואחר-הצהרים בחדר. היה חבר בתנועת-הנוער 'בית"ר' ו'גורדוניה'. עם פרוץ המלחמה היו גילויי אנטישמיות ורצח בידי אוקראינים שרוסנו עם התבססות הרוסים במקום. ביוני 1941, כשהצבא הרוסי נסוג והגרמנים נכנסו, האוקראינים המקומיים שוב ניצלו את תקופת הביניים הזו לפוגרום ביהודים. בקיץ 1941 נערכה אקציה ראשונה ע"י הגרמנים בה נעלמו יהודים ולא שבו. הועבר לגטו סטניסלבוב, שם עבד בפרך אצל איש פולני בכפר בזהות בדויה במשך 3 שנים. בפסח 1944 עזב את האיכר, ולאחר כיבוש הצבא האדום, שב לעירו אוטיניה ומוצא אותה הרוסה לכן החליט לחזור לסטניסלבוב. בקיץ 1945 מועבר לאיטליה, שם הקימו מוסד ליתומים יהודים שנוהל ע"י חיילי הבריגדה. העד עלה ארצה דרך רכבת ממצרים לת"א והגיע ארצה באפריל 1946.
ש: תאר לי את המפגש שלך עם הגרמנים, המפגשים הראשונים כשהם נכנסים לתוך העיר.
ת: לא היה לנו שום מגע, ראינו אותם עוברים, ראינו אותם הולכים, הם לא הטילו שום אימה ופחד. הדבר הזה נמשך איזה חודש-חודשיים עד לחגים של 41'. בחגים בשנת 41' הייתה האקציה הראשונה, זה היה בסוכות. למעשה האקציה התבטאה בזה שתפסו את כל מי שיכלו, והכניסו אותם לבית-כנסת. היה עוד בית-כנסת גדול בצד המזרחי של העיירה… ריכזו לשם בעיקר את הזקנים, החזיקו אותם, לא נתנו להם לצאת, ומשם לא ראו אותם יותר. כלומר, מי שנלקח לא ראו אותו יותר. כמה מאות מכלל תושבי העיירה נלקחו ונעלמו…
אני זוכר רק שבאותו סוכות אני התארחתי אצל הדודה שלי מחוץ לעיירה. אינני יודע מי בישר להם על האקציה הזו, מי אמר להם על האקציה הזו, אבל הם באו, וצעקו שנברח לשדה… גם הם, הדוד והדודה, שני הילדים שלהם, בת ובן ואני רצנו לשדה, היה שם שדה של תירס. שם נשכבנו והתחבאנו, לא אחד ליד השני אלא התחבאנו במפוזר. הסבא והסבתא מצד אמא שלי שגרו עם הדודה הזו נשארו בבית, אז הם נעלמו, נלקחו…
כשירדה החשיכה הדודה התחילה להסתובב בשדה של התירס, היא גילתה אותי ואת שני הילדים שלה, וחזרנו הביתה. אז היא הביאה אותי חזרה להורים שלי למרכז העיירה, וההורים שלי נשארו… היו גזירות שלקחו נוער למחנות עבודה, זה עוד התחיל הרבה לפני האקציה.
לקריאה נוספת:
אקציה
מעדותה של ארן חדוה על אקצית הילדים ואקציות נוספות בגטו לודז'
זיכרונות שלום אילתי על אקציות בגטו קובנה ובפורט התשיעי
באתר יד ושם:
צעדות המוות (הרטה גולדמן)
תערוכה מקוונת: עד היהודי האחרון
עדויות נוספות בנושא הפתרון הסופי
