ש. אז איך באמת הכל התחיל בסרייבו, עם בוא הגרמנים?
ת. אז הכל התחיל בסרייבו בראשית אפריל 41'. היה לנו עוד סדר פסח. ואז התחילה איזו הפגזה, איזו הפצצה גדולה של הגרמנים ויוגוסלביה נכנעה בשישה ימים או פחות. וזאת היתה הפתעה. אנחנו האמנו שזה יהיה קצת יותר יחסית. אבל זה היה רקוב הכל מבפנים, היתה קולונה חמישית [= גיס חמישי], איכשהו הקרקע היתה מוכנה שהכל יתמוטט.
וזה התחיל בזה שקראו לאבי לבית ספר אחרי הכיבוש, אחרי הימים הראשונים, ואמרו שלא יכולים להמשיך ללכת לבית הספר, וזו היתה מכה ראשונה, ודי חזקה, כיוון שהייתי תלמידה מצטיינת, והייתי ככה, מכובדת - ופתאום נזרקתי החוצה. אותו דבר אחותי. ואז התחילו כל מיני דברים: ללא יהודים אסור לשבת על קרקע ציבורית, ואסור להם ללכת באוטובוס או ברכבת, ואסור להם לשבת מאחור לגמרי, וכל מיני דברים שככה - הגזירות. והיה מעט מאוד כרטיסים למזון, הכל היה מסומן "יהודי", אבל איכשהו היהודים תמיד היו קצת אופטימיים. אז עם כל דבר הוא חושב להסתגל. חשבו להסתדר.
ש. גם טלאי צהוב?
ת. גם טלאי צהוב, בטח, כן. לא עם J אלא עם ז'ה - Z - ז'ידוב.
לקריאה נוספת:
אות קלון
מזיכרונותיו של פרדריק ריימס על אנטישמיות בבית הספר
מעדותו של דן כרמל על האנטישמיות באוסטריה עם עלית הנאצים לשלטון
באתר יד ושם:
עדויות נוספות בנושא אנטישמיות וגזענות
מבחר חומרים בנושא אנטישמיות וגזענות
חומר עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא אנטישמיות וגזענות